ת"א 12644-03-15

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: פסילת תיעוד רפואי בפני מומחה בית המשפט (ת"א 12644-03-15 נובוקרשצ'יונוב ואח' נ' קרנית ואח')** **רקע עובדתי:** התיק עוסק בבקשת המבקשת (קרנית) לפסילת תיעוד רפואי שהועבר על ידי המשיב (נובוקרשצ'יונוב) לפרופסור משה סלע, מומחה אורתופדי שמונה מטעם בית המשפט. התיעוד הנדון כולל תביעה לקצבת נכות כללית שהוגשה למוסד לביטוח לאומי (מל"ל) ושני אבחונים רפואיים מטעם המל"ל, אשר קבעו דרגות נכות זמנית ויציבה למשיב. המשיב תובע פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (חוק הפלת"ד). **השאלה המשפטית המרכזית:** השאלה העומדת להכרעה היא האם יש לפסול את המסמכים שהוגשו למומחה בית המשפט, כפי שטוענת המבקשת, או שמא יש לאפשר את הגשתם, כפי שטוען המשיב. הסוגיה המרכזית נוגעת לגבול הדק שבין תיעוד רפואי שניתן להגיש למומחה לבין חוות דעת רפואית אסורה, וכן להשפעת מסמכים שהוכנו על ידי גופים חיצוניים (כמו המל"ל) על ניטרליות המומחה. **המסגרת הנורמטיבית והפסיקתית:** 1. **תקנות המומחים:** בית המשפט מסתמך על תקנה 8(א) ו-9(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, הקובעות כי בעלי הדין אינם רשאים להגיש למומחה חוות דעת רפואית. מטרת המגבלה היא לשמור על עמדתו הניטראלית של המומחה ולמנוע בזבוז משאבים. (סעיף 7 להחלטה). 2. **הבחנה בין מסמך טיפולי לחוות דעת:** הפסיקה מכירה בקושי שבהבחנה בין מסמך המתעד טיפול רפואי לבין חוות דעת. נקודות מפתח שעלו בפסיקה (בעניין שמור, למשל): * כל דיאגנוזה היא במידה מסוימת חוות דעת. * אין לפסול מסמכים הכוללים אבחון ומסקנה טיפולית, שכן אלו מהווים חלק ממהלך הטיפול. * לא כל חומר רפואי בהכרח כשר, ולא כל חומר שאינו רפואי בהכרח פסול. (סעיף 8 להחלטה). 3. **איסור הגשת מסמכים מסוימים:** * **חוות דעת הכוללת הסקת מסקנות לגבי עתיד הנפגע:** זוהי בחינת חוות דעת אסורה. (סעיף 9 להחלטה). * **מסמכים שנערכו על ידי גוף בלתי תלוי, שלא ביוזמת בעלי הדין, המשקפים שלב טבעי בטיפול:** אלו עשויים להיחשב "מסמך כשר", כל עוד אינם פוגעים באי-תלות המומחה. (סעיף 10 להחלטה). * **קביעות של ועדות רפואיות של המל"ל (כמו "אבחון רפואי"):** הפסיקה אוסרת באופן מפורש מסירת מסמכים אלו למומחה בית המשפט. הסיבה לכך היא שהם עלולים להשפיע על המומחה ולמנוע ממנו לגבש חוות דעת עצמאית לחלוטין. (סעיפים 11-12 להחלטה, המסתמכים על עניין חלוקה ועניין אברג'יל). * **מבחנים לקביעת נכות קודמת לתאונה:** גם לצורך בחינת מצב רפואי קודם לתאונה, יש להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ולא על חוות דעת של המל"ל. (סעיף 12 להחלטה). * **דוגמאות למסמכים שנפסלו:** קביעת פרופיל צבאי, תוצאות מבחן פסיכומטרי. (סעיף 12 להחלטה). **החלטת בית המשפט ונימוקיה:** בית המשפט (כבוד השופט צבי ויצמן) נענה לבקשת המבקשת והורה על פסילת התיעוד הרפואי שהוגש למומחה. 1. **פסילת האבחונים הרפואיים של המל"ל:** בית המשפט קבע כי האבחונים הרפואיים של המל"ל, שכללו קביעת דרגות נכות, מהווים "חוות דעת רפואיות לכל דבר ועניין". בהתאם לפסיקה שצוטטה (עניין חלוקה ועניין אברג'יל), אין מקום להתיר הגשתם למומחה בית המשפט, שכן הם עלולים להשפיע על אי-תלותו ולפגוע ביכולתו לגבש חוו"ד עצמאית. (סעיף 13 להחלטה). 2. **פסילת תביעת הקצבה למל"ל:** בית המשפט קבע כי תביעת הקצבה, בהיותה מסמך שהוכן על ידי בעל הדין עצמו, התלוי בו וביוזמתו, ואינו מהווה שלב טבעי בטיפול, אינה יכולה לסייע למומחה באופן אובייקטיבי. (סעיף 14 להחלטה). 3. **דחיית טענות המשיב:** * **העדר התנגדות בדיון:** בית המשפט דחה את טענת המשיב כי המבקשת לא הסתייגה מהעברת מסמכים, בנימוק שבעת מינוי המומחה, בא כוח המבקשת לא ידע מהו התיעוד שהמשיב יגיש. (סעיף 15 להחלטה). * **רלוונטיות התיעוד:** בית המשפט הפנה את השאלה הרטורית מדוע המשיב טרח לצרף תיעוד שאינו רלוונטי לפגיעה האורתופדית, כדי להצביע על כך שהמשיב עצמו ראה בו חשיבות, דבר המחזק את החשש להשפעה על המומחה. (סעיף 15 להחלטה). 4. **הוראה למומחה:** המומחה מתבקש להתעלם מהמסמכים שנפסלו. (סעיף 16 להחלטה). 5. **הימנעות מצו הוצאות:** מטעמי צדק, ובנסיבות חומרת הפגיעה הלכאורית, בית המשפט לא הטיל צו להוצאות. (סעיף 17 להחלטה). **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **חיזוק הדוקטרינה של שמירת אי-תלות המומחה:** ההחלטה מדגישה ומיישמת באופן ברור את העיקרון לפיו שמירה על אי-תלותו של מומחה בית המשפט היא תנאי הכרחי לקיום הליך הוגן ולקבלת החלטה מושכלת. * **יישום אחיד של איסור הצגת חוות דעת המל"ל:** ההחלטה מאמצת ומיישמת באופן חד משמעי את הפסיקה המחמירה בנוגע להצגת קביעות רפואיות של המל"ל בפני מומחה בית המשפט, בין אם מדובר במצב רפואי קודם לתאונה ובין אם לאו. הדבר מהווה הרחבה של עקרון אי-הצגת חוות דעת זרות. * **הגדרת "מסמך כשר" לעומת "חוות דעת אסורה":** ההחלטה מספקת דוגמאות קונקרטיות ליישום המבחנים שנקבעו בפסיקה להבחנה בין מסמך טיפולי לגיטימי לבין חוות דעת אסורה, תוך התייחסות לאופי המסמך (האם הוכנה על ידי בעל דין, האם משקפת שלב טבעי בטיפול) והשפעתו הפוטנציאלית על המומחה. * **הבחנה בין עמדת המבקשת בדיון לבין מהות התיעוד:** בית המשפט הראה כי אי-התנגדות ספציפית למהלך הפרוצדורלי של העברת מסמכים לא נובעת מהסכמה להגשת כל סוג של מסמך, ובפרט לא מסמכים שמהותם בעייתית מבחינה משפטית. **סיכום:** החלטה זו מהווה דוגמה ליישום קפדני של כללי הפרוצדורה והפסיקה בנוגע להצגת ראיות בפני מומחה רפואי מטעם בית המשפט. היא מדגישה את חשיבות הניטרליות של המומחה ואת האיסור על הצגת מסמכים העלולים להטות את דעתו, ובפרט חוות דעת של גופים אחרים כמו המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט מבהיר כי אין להקל ראש בחשיבותם של כללים אלו, וכי גם כאשר מדובר במסמכים שנראים לכאורה רלוונטיים, יש לבחון בקפידה את מהותם והשפעתם האפשרית על תקינות ההליך השיפוטי.