ת"א 10386/06

תקציר

התביעה נגד התובעת, ילידת שנת 2000, שסבלה ממחלת CDH לאחר הלידה, ונגד שלושה נתבעים: בית החולים ליולדות דג'אני בירושלים, קופת החולים ואונר"א, שניהלו מרפאה לאם ולילד בסמוך למקום מגוריה של התובעת. התובעת טוענת כי הנתבעים לא ביצעו את הבדיקה הנדרשת לאבחון מחלתה וכתוצאה מכך לא ניתן היה לטפל בה ולהחלים ממנה. בעוד היועץ המשפטי לממשלה הופיע בדיון לתמיכה באונר"א וטען כי הארגון נהנה מחסינות מוחלטת על פי המשפט הבינלאומי והמשפט הישראלי, התובע ושני הנתבעים האחרים טענו לטובת חסינות יחסית. השופט היה צריך לקבוע אם אונר"א נהנית מחסינות מוחלטת או יחסית, ואם יחסית, האם היא חלה במקרה זה. לאחר בחינת הטענות פסק השופט לטובת היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי אונר"א אכן נהנתה מחסינות מוחלטת ולכן יש לדחות את התביעה נגדם. השופט ביסס החלטה זו על האימוץ הישראלי של אמנת זכויות היתר והחסינויות של האו"ם, הקובעת חסינות מוחלטת לאו"ם ולארגוניו. כתוצאה מכך נדחתה התביעה נגד אונר"א, והתובע ושני הנתבעים האחרים חויבו לפצות במשותף את היועץ המשפטי לממשלה בגין הוצאותיהם.