רע"א 4045/01

תקציר

המקרה נסוב סביב מבקש לערער על הערכת הנכות שניתנה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. בתחילה נקבעה דרגת הנכות של המבקש על 41% על ידי ועדת הערר של המוסד. ניסיונות להציג ראיות סותרות בתחומים רפואיים שונים, לרבות נוירולוגיה ואורתופדיה, נדחו בעבר על ידי בית המשפט המחוזי וערעור בנושא נדחה על ידי בית הדין האזורי לעבודה. למרות שבית הדין האזורי לעבודה קיבל ערעור נפרד, בסופו של דבר אישרה ועדת המוסד מחדש את אחוזי הנכות המקוריים של המבקש. בעקבות זאת הוגשו בקשות נוספות להצגת ראיות סותרות, בעיקר בנוגע למצב הריאות של המבקש – המוערך בנכות של 10% – בשל החמרה בבעיות נשימה, לרבות תלות בחמצן במשך 16 שעות ביממה. ראיות תומכות של המומחה הרפואי של המבקש הצביעו על נכות של 100% בגין בעיות נשימה. מפסק הדין עולה כי בעוד שבדרך כלל נדרשות נסיבות חריגות שיאפשרו הצגת ראיות המנוגדות לקביעת נכות סטטוטורית, הרי שבמקרה זה הפער המשמעותי בין הערכות סטטוטוריות להערכות מומחים מצדיק בחינה מעמיקה יותר, מה גם שוועדת הערר לא התייחסה לממצאים רפואיים משמעותיים חדשים בנוגע לריאותיו של המבקש. משכך, התיר בית המשפט למבקש להציג ראיות נוספות על מצבו הנשימתי, והורה לבית המשפט המחוזי למנות מומחה רפואי מומחה להערכה מחודשת של נכותו בתחום זה. המשיב חויב בהוצאות המשפט של המבקש בסך 10,000 ₪.