תפ"ח 1177/04

תקציר

הנאשם הורשע בהריגה ובהפרת הוראה כדין, אך זוכה מרצח בכוונה תחילה מחמת הספק. מהראיות עולה כי הנאשם, למרות צו הגנה, הגיע לדירת אשתו ולאחר ויכוח היכה אותה קשות בשל ניסיונותיה להיפרד ממנו. העמימות באשר לסיבת פגיעת הראש הקטלנית שלה – מכת קראטה או מכה שגרמה לראשה להיפגע במשקוף דלת – לא פטרה אותו מאחריות. פגיעת הראש הקשה הובילה למותה של הקורבן, והימנעותו של הנאשם מפנייה לטיפול רפואי תרמה לפטירתה. התביעה דרשה את העונש המקסימלי - 20 שנה - בשל חומרת האלימות כלפי הקורבן, הפרת צו בית משפט והרשעתו הקודמת של הנאשם בתקיפה. הסנגור טען להקלה בעונש, תוך ציון נסיבות מקלות והשוואת המקרה למקרים אחרים שבהם זוכו נאשמים או קיבלו עונשים קלים. הנאשם טען כי לא התכוון לפגוע באשתו. בית המשפט, בהתחשב בהפרת צו בית המשפט, חומרת האלימות במשפחה ונסיבות המקרה, הטיל עונש של 14 שנות מאסר בגין הריגה, לצד עונשים נוספים בגין הפרת הצו והרשעה קודמת, בסך הכל 14.5 שנים. פסק דין זה נועד להעביר מסר מרתיע תוך התחשבות בעובדות הספציפיות של המקרה. לנאשם יש זכות ערעור.