ת"ט 39136-04-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **מבוא ורקע עובדתי** פסק הדין עוסק בתביעה שטרית שהגישה חברת "אופל בלאנס (2006) בע"מ" (להלן: "התובעת") כנגד מר מקס גלפנד (להלן: "הנתבע"), לאחר שהנתבע קיבל רשות להתנגד לבקשת ביצוע שטרות בלשכת ההוצאה לפועל. התביעה מתייחסת להמחאות שנמשכו על ידי הנתבע, אשר הועברו לחברת "ירוקים מהטבע בע"מ" (להלן: "ירוקים מהטבע"), ובאמצעותה ניכו אותן התובעת. הנתבע טען כי נתן את ההמחאות למר ערן גואטה (מנהל "ירוקים מהטבע") על סמך יחסי חברות, וכי קיבל לידיו המחאות נגדיות, אשר לא כוסו. **העובדות שאינן שנויות במחלוקת** 1. **עיסוק התובעת:** התובעת עוסקת במתן שירותים פיננסיים, ובכללם ניכיון המחאות דחויות. 2. **עסקאות ניכיון:** התובעת ניכתה המחאות שמסר הנתבע לחברת "ירוקים מהטבע" (בשליטת ערן גואטה), בסכום כולל של למעלה ממיליון ש"ח, בתקופה שבין מאי 2020 ליולי 2022. 3. **יחסי גואטה-גלפנד:** בין הנתבע לזוג גואטה התקיימו יחסי חברות ארוכי שנים. 4. **מסירת המחאות:** הנתבע מסר המחאותיו לידי גואטה, אשר השתמש בהן לעסקאות ניכיון אצל התובעת. הנתבע טוען שקיבל בתמורה המחאות נגדיות, אך אלו לא כוסו. 5. **קריסה כלכלית:** ב-17.07.2022 הודיעו גואטה לנתבע על קריסתם הכלכלית. 6. **ביטול המחאות:** בסמוך לקריסה, הנתבע ביטל את ההמחאות שמסר לגואטה שטרם נפרעו, כולל אלו שנוכו על ידי התובעת. 7. **הליך ההוצאה לפועל והתנגדות:** התובעת פתחה בהליכי הוצאה לפועל לביצוע ההמחאות. הנתבע הגיש התנגדות, ובית המשפט התיר לו להתנגד, בהתאם להלכה כי די בהגנה בדוחק. 8. **כתב תביעה והגנה:** התובעת הגישה כתב תביעה, והנתבע הגיש כתב הגנה בו טען כי התובעת אינה אוחזת כשורה וקיבלה את ההמחאות בחוסר תום לב. **המחלוקות העיקריות** 1. **"למוטב בלבד" וריבוי מוטבים:** טענת הנתבע כי ההמחאות הוגבלו ל"מוטב בלבד" ונמסרו לפקודת "ירוקים מהטבע" בלבד, וכי לא נתן הרשאה לרישום התובעת כמוטב. בנוסף, טענתו כי רישום שני מוטבים ("ירוקים מהטבע או אופל בלאנס") פוגם בהמחאות. 2. **חוסר תום לב של התובעת:** טענת הנתבע שהתובעת קיבלה את ההמחאות בחוסר תום לב, ביודעה או היה עליה לדעת על הקשיים הכלכליים של "ירוקים מהטבע" וערן גואטה. 3. **העדר תמורה:** טענת הנתבע שלא קיבל כל תמורה עבור ההמחאות, שכן ההמחאות הנגדיות שקיבל לא כוסו. **ניתוח משפטי ועקרונות משפטיים** **א. המסגרת הנורמטיבית ונטל ההוכחה:** * **חזקות שבדיני שטרות:** בית המשפט סוקר את החזקות הקבועות בפקודת השטרות, ובפרט סעיפים 28(א) ו-29(א)-(ב) בנוגע לאוחז כשורה. נקבע כי כל צד לחתימה על שטר חזקה לכאורה שקיבל תמורה, וכל אוחז שטר חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה. * **העברת נטל ההוכחה:** נקבע כי כאשר מושך השטר (הנתבע) מעלה טענות הגנה, עליו נטל הוכחתן. אם הנתבע יוכיח שלא התקבלה תמורה או שהתובעת פעלה בחוסר תום לב, יעבור הנטל לתובעת להוכיח שהיא אוחזת כשורה. **ב. האם קיבל הנתבע תמורה עבור ההמחאות שנוכו? (סעיפים 25-35)** * **המחאות נגדיות כתמורה:** בית המשפט דוחה את טענת הנתבע כי לא קיבל תמורה. בהתבסס על פסיקה ותיקה (ע"א 523/64 רייף נ' בורנשטיין) נקבע כי גם כאשר צדדים מחליפים "שטרות טובה" (המחאות נגדיות), כל שטר מהווה "תמורה בת ערך" לשטר שכנגד, ואין חשיבות לשאלה אם ההמחאות הנגדיות נפרעו בפועל. * **חידוש/הבהרה:** עולה כי המושג "תמורה" בדיני שטרות רחב יותר מ"תמורה" בדיני חוזים כלליים. עצם קבלת ההמחאה הנגדית, גם אם לא כוסתה, מהווה תמורה לעניין אחיזה כשורה. * **הסתמכות על מצגים (תום לב):** בית המשפט מצביע על חוסר תום לב לכאורה מצד הנתבע, בכך שטען שלא קיבל תמורה, למרות שבשיחות עם נציגי התובעת (כפי שהוכח מרישומים) אישר כי קיבל תמורה (אספקת ירק/סחורה). * **הוכחת העדר תמורה:** בית המשפט קובע כי הנתבע לא עמד בנטל הוכחה זה, הן משום שהסתמך על עדותו היחידה, והן משום שלא הציג ראיות אובייקטיביות (כגון דפי בנק) ולא זימן את מר גואטה לעדות. * **פרשת א.י.ק.נ:** נזכרת פסיקה קודמת בה אותו הנתבע העלה טענות דומות, אך כנגד תובעת אחרת, שם טענותיו נדחו. **ג. האם התובעת אוחזת כשורה? (סעיפים 36-54)** 1. **טענת "למוטב בלבד" וריבוי מוטבים:** * **היתר משפטי לריבוי מוטבים:** בית המשפט מסתמך על סעיף 5(ב) לפקודת השטרות, הקובע כי שטר יכול להיות ערוך אל שני נמשכים או יותר, אך לא לחלופין. * **היבט מהותי – "צד קרוב" מול "צד רחוק":** בית המשפט מרחיב את הדיון על בסיס פסיקה (ע"א 2217/09 איזי טו ווד נ' אור שי לביא), וקובע כי נפרע (מוטב) יכול להיחשב כאוחז כשורה, גם אם ההמחאה מוגבלת ל"למוטב בלבד", אם הוא מהווה "צד רחוק" לעסקת היסוד. במקרה זה, התובעת היא "צד רחוק" לעומת הנתבע. * **השלכות רישום שני מוטבים:** נקבע כי אין מניעה חוקית לרישום שני מוטבים (גם אם על דרך ה"או"), אך השאלה היא האם ניתנה הרשאה לכך. * **הרשאת הנתבע:** בית המשפט קובע, בהתבסס על שיחות הטלפון בין נציגי התובעת לנתבע, כי הנתבע ידע ששמות המוטבים כוללים את "אופל בלאנס" ואישר זאת. למרות שהנתבע עצמו לא כתב את השמות, מסירת ההמחאות "על החלק" (כשהפקודה ריקה) מהווה הרשאה מכללא לגואטה להשלים את פרטי המוטב. * **חידוש / פיתוח משפטי:** בית המשפט מיישם את ההלכה כי גם בהינתן הגבלת "למוטב בלבד", ורישום של שני מוטבים, ניתן יהיה לראות בצד השלישי (התובעת) כאוחז כשורה, במיוחד כאשר הוא "צד רחוק" והמושך (הנתבע) ידע על הרישום ואף אישר אותו בעבר. 2. **תום הלב של התובעת:** * **מבחן תום הלב:** בית המשפט סוקר את הדין בדבר תום לב בדיני שטרות, המשלב מבחן סובייקטיבי (יושר לב) ומבחן אובייקטיבי (התנהגות סבירה). עם זאת, הודגש כי רשלנות בלבד אינה שוללת תום לב, אלא אם מדובר ב"עצימת עיניים". * **העדר חובת בדיקה מקיפה:** נקבע כי התובעת, כגוף פיננסי, אינה נדרשת לבצע בדיקות מקיפות על יכולתם הכלכלית של כל לקוחותיהם של המנכים (כגון גואטה). * **הנתבע כ"צד קרוב":** נטען בצדק על ידי התובעת כי לנתבע, כחבר קרוב של גואטה, הייתה נגישות טובה יותר למידע על מצבם הכלכלי, וכי הנתבע עצמו חשש מפירעון ההמחאות ופנה לייעוץ משפטי, אך המשיך למסור המחאות. * **היקף העסקאות:** טענת הנתבע כי היקף העסקאות של גואטה ("כ-8 מיליון ₪") הוא חריג, נדחתה. נקבע כי אין בכך פסול, כל עוד אין לתובעת ידיעה קרובה לוודאות על קריסה כלכלית. * **החזרות שיקים:** בית המשפט בחן את טענת הנתבע כי הכרטסת שהוגשה על ידי התובעת מלמדת על החזרות שיקים מרובות, המעידות על קשיים. הוסבר כי החזרות שיקים יכולות לנבוע ממגוון סיבות (החלפת שיקים, טעויות, ביטול עסקה, ולעיתים חוסר כיסוי). הוכח כי ההחזרות שהוצגו היו קשורות ללקוחות אחרים של "ירוקים מהטבע", ולאו דווקא להמחאות שנמשכו על ידי גואטה עצמו, ולכן אינן מעידות בהכרח על קריסת גואטה. * **חידוש/הבהרה:** ההלכה המקובלת היא שרשלנות של אוחז אינה שוללת את תום ליבו, אלא אם מדובר בעצימת עיניים מכוונת. בית המשפט מדגיש כי הנטל להוכיח חוסר תום לב אינו עומד לנתבע רק מעצם קיום הסיכונים בעסקאות ניכיון, אלא עליו להוכיח שהתובעת ידעה באופן אקטיבי או השתמשה ב"עצימת עיניים" כדי להתעלם מקשיים ידועים. **ד. גבייה מגואטה ו/או "ירוקים מהטבע" על חשבון החוב (סעיף 71-72)** * **הליך שטרי מול הליך כספי:** בית המשפט קובע כי הליך זה הוא בעילה שטרית, ולא תביעה כספית. טענת הנתבע שנגבו כספים מגואטה על חשבון החוב אינה רלוונטית להכרעה בשאלת תוקף ההתנגדות לביצוע השטר. אם נגבו כספים, הנתבע יוכל לטעון "פרעתי" במסגרת הליך ההוצאה לפועל. **ה. עיקר טענות הנתבע מופנות כלפי גואטה (סעיף 73)** * **היחס לתובעת:** בית המשפט מציין כי עיקר תלונותיו של הנתבע מכוונות כלפי גואטה, על הונאה שביצעו כלפיו. אולם, הונאה זו, אף אם הוכחה, אינה מהווה עילה לדחיית תביעתה של התובעת, אשר פעלה בתום לב, בעד ערך, ואוחזת כשורה. **סוף דבר:** בית המשפט דחה את התנגדות הנתבע וקיבל את תביעת התובעת במלואה, בכך הורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. הנתבע חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין. **חידושים משפטיים ונקודות חשובות:** * **המחאות "למוטב בלבד" וריבוי מוטבים:** פסק הדין מרחיב את הפסיקה בנושא, וקובע כי גם כאשר המחאה מוגבלת ל"מוטב בלבד" ורשומים בה שני מוטבים (באמצעות "או"), ניתן לראות בצד השלישי (התובעת) כאוחז כשורה, אם הוא "צד רחוק", ואם המושך (הנתבע) ידע על הרישום ואף אישר אותו בעבר, וכן מסר את ההמחאה "על החלק" (שורת פקודה ריקה). * **"תמורה" בדיני שטרות:** חיזוק ההלכה כי החלפת המחאות נגדיות (גם אם לא נפרעו) מהווה "תמורה" לצורך מעמד אוחז כשורה. * **תום לב בדיני שטרות:** הבהרה כי רשלנות בלבד אינה שוללת תום לב, אלא אם מדובר ב"עצימת עיניים" מכוונת. הדגש כי הנטל להוכחת חוסר תום לב הוא כבד, ועל התובע להוכיח ידיעה אקטיבית או התעלמות מכוונת מקשיים ידועים. * **אחריות הצדדים:** הדגשת אחריותו של המושך (הנתבע) להבין את משמעות מסירת המחאות "פתוחות" או "על החלק", והשלכותיהן, במיוחד כאשר הוא חבר קרוב של מקבל ההמחאות. * **הבחנה בין הליכים:** הפרדה ברורה בין הליך שטרי (הקובע את תוקף ההתנגדות לביצוע השטר) לבין הליכים אחרים (כמו טענת "פרעתי" או תביעה נזיקית נגד צדדים אחרים). בסך הכל, פסק הדין מדגים את דרישות הפקודה בנוגע לאחיזה כשורה, תום לב ותמורה, ומיישם אותן באופן מחמיר לטובת אוחז השטר (התובעת), תוך הדגשת אחריותו של מושך השטר (הנתבע) לפעול בתום לב ולמסור ראיות תומכות לטענותיו.