עת"מ 34648-02-17

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר תוכנית מתאר שתוביל לכאורה לפירוק בית ספר חקלאי בפרדס חנה. העותרים, אגודת תושבים ובוגרים וחבר מועצה מקומית, מבקשים לבטל את התכנית בטענה שהיא נוגדת את האינטרס הציבורי או לחילופין לעכב את ביצועה. התכנית משנה את ייעוד אדמות בית הספר, שנמכרו בחלקן על ידי חברת בית הספר בשל קשיים כלכליים, למגורים ולשימושי ציבור. המשיבים כוללים ועדות תכנון שונות, רשות מקרקעי ישראל, חברת בית הספר ורוכשי הקרקע. בית המשפט מוצא כי טענות העותרים, המתמקדות בחשיבותו ההיסטורית והציבורית של בית הספר, אינן מצויות בסמכותן של ועדות התכנון. עוד צוין כי בית הספר אינו פועל כבר שנים והקרקע מוזנחת ברובה ובבעלות פרטית. בית המשפט מסכים עם החלטת הוועדות לשנות את ייעוד הקרקע, שכן היא מאזנת בין שמירה על שטחים ציבוריים לבין הצורך בדיור. טענת העותרים כי יש לייעד את המתחם כולו לצרכי ציבור נדחית, שכן בית המשפט מוצא את החלטת הוועדות סבירה ומבוססת על שיקולים תכנוניים תקפים. טענותיהם האחרות של העותרים, הנוגעות לאיחוד הקרקע וחלוקתה, אפשרות ההפקעה, היעדר פירוט התכנית והיוזמה העומדת מאחורי התוכנית, נדחות אף הן. חלקן נתפסות כהרחבות פרוצדורליות, אחרות חסרות ערך, וחלקן אינן גורמות נזק. על אף שנמצא פגם קל בהליך בו החליפה רשות מקרקעי ישראל את הרשות המקומית כיוזם התכנית, בית המשפט מחיל את עקרון הבטלות היחסית בשל השלב המוקדם של ההחלפה והיעדר כל פגיעה בזכויות העותרים. סיכומו של דבר, העתירה נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו, בהתחשב באופי הציבורי של האינטרסים של העותרים.