א"פ 21617-09-17

תקציר

פסק דין זה דן במינוי אפוטרופוס לאדם בשם משה, שהוא נכה פיזית השוהה בבית אבות. בית המשפט מכיר במורכבות התיק ומעדיף את טובתו המיידית של משה ואת רצונותיו המוצהרים. הם ממנים את אמו של משה כאפוטרופוסית זמנית לענייניו הרפואיים, בעוד גורם חיצוני ינהל את רכושו וענייניו הכספיים כדי למנוע ניגודי עניינים. החלטה זו מתקבלת במטרה לכבד את רצונו של משה לעזוב את בית האבות לאלתר. בית המשפט מדגיש את זמניותו של הסדר זה, אשר ייבחן מחדש בהמשך בעזרת גורמים מקצועיים. פסק הדין מתבסס על החוק הישראלי לקידום כבוד האדם וחירותו, ועל חוק הכשרות המשפטית, המעודד חלופות לאפוטרופסות. בית המשפט מכיר ביכולתו של משה לקבל החלטות, אך מתחשב ב"עומס" ההחלטות שעליו לקבל בהתחשב במצבו. הם ממנים את האפוטרופוסים על פי טובת משה, תוך התחשבות ברצונותיו. אמו של משה מתמנה משום שהיא נתפסת כאפוטרופוסית המתאימה ביותר לענייניו הרפואיים, לאור נחישותה ומטרתה קצרת הטווח להוציא את משה מבית האבות. עם זאת, בשל הליכי הגירושין התלויים ועומדים וניגוד העניינים, לא ניתן למנות את אשתו של משה כאפוטרופוסית. במקום זאת, ישות עצמאית תנהל את ענייניו הכספיים. פסק הדין מפרט גם הוראות ספציפיות בנוגע לזמני ביקור, טיפול ואחריות האפוטרופוסים. ההחלטה תיבחן בתוך ארבעה חודשים ותבטיח את המשך שלומו של משה.