רע"א 3088/00

תקציר

הסכסוך בין הגב' מאי זייתון, השוכרת, לבין בעל הבית שלה, הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, בנוגע למבנה אסבסט שנבנה על הנכס המושכר נמשך מזה זמן. בית משפט השלום קבע בתחילה כי המבנה הוא חלק מחוזה החכירה המוגן, אך בית המשפט המחוזי חלק עליו וקבע כי רק נכסים ששולמו עבורם דמי מפתח יכולים להיחשב לדיירות מוגנת, מה שלא היה המקרה לגבי מבנה האסבסט. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, וכעת הפך אותו בית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי הצדדים יכולים להסכים על שכירות מוגנת וכי דייר הבונה בניין על הקרקע המוחכרת צריך להיות כפוף לאותם תנאים כמו הקרקע עצמה. יתר על כן, יהיה זה בלתי הגיוני ובלתי סביר שהמשכיר יסכים לבניית הבניין על ידי השוכר ואז יתבע את המבנה בחזרה בחוסר תום לב. לפיכך, החליט בית המשפט העליון כי מבנה האסבסט הוא אכן חלק מחוזה החכירה המוגן, ויש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. על הפטריארכיה לקבל את העובדה שהמבנה נמצא בשכירות מוגנת של הגב' זייתון. פסק דין זה התקבל פה אחד בין השופטים, והמשיבה, הגב' זייתון, תקבל מהמערערת, הפטריארכיה, סך של 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.