עמ"נ 10829-01-21

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטת הממונה על אשרות וזרים, אשר דחה את בקשת המערערים לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. בית המשפט פסק לטובת המערערים והורה להביא את עניינם לדיון בפני הוועדה הבין-משרדית. עם זאת, אין בקביעה זו כדי להצביע על עמדה לגופה של בקשת המערערים, שתיוותר לשיקול דעתה של הוועדה. המערערים, זוג נשוי, ביקשו מעמד ישראלי מטעמים הומניטאריים. המערער הוא נינו של יהודי, שמשפחתו עלתה לישראל מכוח חוק השבות. לטענתם, שהותם הממושכת בישראל, יחד עם נסיבות נוספות, מהוות עילה הומניטרית לבקשתם. נסיבות אלה כללו את המלצתו הנטענת של נציג הסוכנות היהודית, את הארכת שהותם של המערערים בישראל ואת השיהוי במתן החלטת הממונה על האשרות והזרים. בית המשפט הכיר בכך שכל אחד מהטעמים הללו, שננקטו בנפרד, אינו עולה כדי סיבה הומניטרית למתן מעמד. עם זאת, הצטברות נסיבות אלה, לרבות זכאותו הפוטנציאלית של המערער להגירה בנסיבות שונות והעיכוב הבלתי סביר בטיפול בבקשתו, הצדיקה את הבאת עניינו בפני הוועדה הבין-משרדית. בית המשפט הדגיש כי החלטה זו אינה שופטת מראש את שיקול דעתה של הוועדה לגופה של הבקשה. פסק הדין אף העניק למערערים את הזכות לתקן את בקשתם ולהגיש לוועדה מסמכים ומידע נוספים בטרם יישמע עניינם. עד לקבלת החלטת הוועדה, לא ייפתחו הליכי גירוש נגד המערערים. הפיקדון שסיפקו יוחזר, ולא יהיה צו לגבי העלויות.