עת"מ 1720/09

תקציר

העתירה הוגשה על ידי משתתפת במכרז שטענה כי רכבת ישראל לא העניקה לה את החוזה שלא כדין. עם זאת, השופטת מצאה כי אין חולק כי העותרת כבר קיבלה את הסעדים שביקשה בעתירתה בעקבות סיום עבודתה של החברה, יהיו סיבותיה אשר יהיו, וחתימת חוזה עמה. מכאן, שהכרעה בעתירה אינה אלא דיון תיאורטי, שבית המשפט בדרך כלל אינו עוסק בו. לפיכך, דחיית העתירה התקבלה ללא כל הוצאות, שכן המחלוקת בין רכבת ישראל לחברה בנוגע להפסקת העבודה לא הייתה קשורה לעתירה, וכל פסק דין בעתירה לא ישפיע על מחלוקת נפרדת זו. עוד ציינה השופטת כי העתירה לא העלתה כל השלכה ציבורית או סוגיות משפטיות עקרוניות, אלא הייתה מחלוקת ממוקדת בין שלושת הצדדים, הנוגעת לנסיבות הספציפיות של המקרה. כמו כן, הדגישה השופטת כי הפיכתה של העתירה לתיאורטית במהלך הדיון משמעה כי סירובו של בית המשפט לפסוק בה לא יפגע בדיונים עתידיים, וכי לא ניתן יהיה להתייחס במסגרת העתירה לכל מחלוקת חוזית בין החברה לרכבת ישראל.