ע"פ 15981-07-12

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם יש להרשיע רשמית אדם שהורשע בשימוש במידע פנים או שיש לסיים את ההליכים ללא הרשעה. המערער, מתווך, נמצא אשם בכך שקיבל ומסר מידע פנים, ביודעו שהוא כזה. בית המשפט הכיר אמנם בנסיבותיו האישיות של המערער - צעיר נורמטיבי ללא עבר פלילי שפעל שלא כדין - אך בסופו של דבר החליט כי יש צורך בהרשעה. זאת, בשל חומרת העבירה, הנוגעת ללב טוהר המידות של שוק ההון, והצורך לקיים את הנורמה הראויה לפיה חל איסור מוחלט על מסחר במידע פנים. בית המשפט איזן בין האינטרס הציבורי בהרשעת עבריינים ושמירה על טוהר השוק לבין נסיבותיו הפרטניות של המערער, אך הגיע למסקנה כי הראשון גובר במקרה זה. על אף שהמערער חשף את האירוע מרצונו החופשי, והישגיו האישיים ונסיבותיו היו מרשימים, קבע בית המשפט כי הכתם המוסרי של הרשעה נחוץ כדי לעקור מן השורש את התפיסה לפיה נאמנות ללקוחות מצדיקה עבירה על החוק. עוד ציין בית המשפט כי פוטנציאל הפגיעה בקריירה של המערערת הוא זמני, וגובר על הצורך לקיים שוק הון הוגן ושוויוני. לפיכך, הערעור על סיום ללא הרשעה נדחה.