ע"א 8790/21

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור שנדחה בנוגע לתביעה ייצוגית ייצוגית נגד בנק. המערערת, שפעלה הן כתובעת ייצוגית והן כמייצגת, ביקשה לייצג קבוצה שנגרם לה לכאורה עוול בכך שהכספומטים של הבנק חילקו מזומנים לאט מדי. עם זאת, השופטת, לאחר שמיעת הטענות, הגיעה למסקנה כי סיכויי ההצלחה של הערעור קלושים ובחרה לדחות אותו מבלי לדרוש אפילו תגובה מהבנק. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, המערער מילא תפקידים כפולים, דבר המקובל בדרך כלל בהליכים אזרחיים רגילים אך לא בתובענות ייצוגיות, שם נדרשים שני תפקידים נפרדים – מבקש וייצוגי. שנית, הבקשה לאישור לא הגדירה די הצורך את הקבוצה לייצוג ולא סיפקה כל ראיה לעילת תביעה משותפת. בנוסף, המערערת לא הצליחה להוכיח קיומו של תקן ישראלי רשמי המחייב מהירות כספומט, אשר היה נחוץ לביסוס כל עוולה מצד הבנק. התקן, גם אם היה קיים, לא תמך בטענת המערערת בדבר חלוקת מזומנים מיידית. זאת ועוד, בקשתה של המערערת לגילוי מסמכים להוכחת טענותיה הייתה מופרכת, שכן המסמכים לא ישנו את פרשנות התקן. נראה כי הבקשה לאישור התבססה על אירוע בודד, העולה כדי טעות אנוש, שלא היה בה די כדי להצדיק תביעה ייצוגית. לבסוף, המערערת אף לא הוכיחה כל נזק שנגרם לה, שכן הבנק זיכה לקוחות ששכחו כסף בכספומטים שלו. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות הבנק בסך 7,000 ₪.