ת"א 20645-07-20

תקציר

בית המשפט דחה תביעה לארנונה בסך 150,028 שקל, שהוגשה נגד שלושה נתבעים. התביעה נדחית בעיקר משום שהיא חורגת מתקופת ההתיישנות בת שבע השנים. ראשית המסים בשנת 2012, עת הפעיל נאשם 1 מסעדה בנכס שבבעלותם. לאחר שהתנגדות לשומת המס נדחתה בספטמבר 2012, הפך החוב לפירעון, אך התובע לא נקט כל פעולה לגבייתו. אמנם היו השגות ועררים נוספים לגבי הנכס שהשתרעו לתוך שנת 2019, אך אלה לא התייחסו לנתבעת מס' 1, שפינתה את הנכס בנובמבר 2012, ולכן לא השפיעו על תקופת ההתיישנות. גם טענת התובע כי ניתן לתבוע את החוב כנגד שני הנתבעים האחרים כבעלי שליטה בנתבעת מס' 1 נדחתה. החוב היה בלתי תלוי באחזקות המניות של הנתבעים ולא היה ניתן לגבייה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. יתר על כן, התרת טענה כזו תאיים על שלמות תקופת ההתיישנות. לבסוף, לא הייתה כל הצדקה לשיהוי של התובעים במימוש החוב, שכן הם היו מודעים לעזיבתו של הנתבע מס' 1 את הנכס בשנת 2012. מאחר שהתביעה נדחתה בשלב מקדמי, חויב התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪.