עת"מ 1860/07

תקציר

העותר, משה לופו, שירת כלוחם וחלה בסוכרת במהלך שירות החובה. עם שחרורו הגיש מיד תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון להכרה בקשר בין שירותו למחלה. לאחר מאבק משפטי ממושך, תביעתו הצליחה בסופו של דבר, אך אגף השיקום סירב להעניק לו הטבות רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה. במקום זאת, הם הכירו בנכותו ממועד החלטת הוועדה, מה שגרם לו להפסיד גמלות בסך 420 אלף שקל. העותר טען כי הבחנה זו מהווה אפליה פסולה ועתר לבית המשפט לתשלום רטרואקטיבי של תגמוליו. המשיב, משרד הביטחון, טען כי התשלומים אינם נדרשים על פי דין וכי התשלומים העתידיים מוצדקים משיקולי תקציב. עם זאת, בית המשפט קבע כי המשרד לא הביא ראיות מספיקות לאילוצים תקציביים וכי ההנחיה הנוכחית גרמה לאפליה שרירותית. לפיכך נענתה העתירה, ובוטלה ההוראה ששללה הטבות רטרואקטיביות. המשרד חויב לשלם לעותר את כל ההטבות המגיעות לו ממועד תביעתו המקורית ולכסות את הוצאותיו המשפטיות בסך 40,000 ₪.