ת"א 65775-06-15

תקציר

התובעת, שהייתה מעורבת בשתי תאונות דרכים שהוכרו כתאונות עבודה, תבעה את חברת הביטוח הפניקס, המבטחת של רכבה, בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הצדדים הסכימו על אחריות וכיסוי ביטוחי אך חלקו על היקף הנזק שנגרם לתובע. בית המשפט הכיר בנכותה הרפואית של התובעת כפי שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר ייחס לה נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 10% בעקבות התאונה השנייה. השופטת מצאה כי טענותיה של התובעת בדבר ההשפעות התפקודיות של נכותה על עבודתה וכושר השתכרותה מוגזמות. הם לא תאמו את המציאות, והיא לא פנתה לטיפול נפשי. השופט העריך את הנכות התפקודית ב-5%. בית המשפט קבע גם את בסיס השכר של התובעת, גיל הפרישה והפסדי שכר בעבר ובעתיד, ופסק לה 120,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים ו-15,000 ₪ בגין אובדן זכויות סוציאליות. לתובע נפסקו 3,000 ₪ עבור סיוע בעבר מאחרים ו-4,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד. כמו כן פסק השופט על החזר שכר טרחת עורך דינו של התובע בגין ייצוג בביטוח הלאומי, שנקבע על סך 23,158 שקל, והוצאות נוספות. לבסוף נפסקו לתובע 22,316 ₪ בגין נזק לא ממוני. לאחר ניכוי תשלומי הביטוח הלאומי ושקילת פסיקת שכר טרחת עורך דין והוצאות, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 96,363 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין לנתבע.