עמ"ת 8259-04-12

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למקרה של יידוי אבנים לעבר כוח משטרה בגדרה. המשיב הואשם בניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, התפרעות וחבלה מכוונת ברכב. המערער ביקש מבית המשפט לעכב את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט השלום בירושלים דחה את בקשת המערער ותחת זאת הטיל על המשיב מעצר בית בבית הוריו. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי שחרורו של המשיב סיכן את שלום הציבור וכי בית משפט קמא לא נתן משקל מספק למניעיו האידיאולוגיים של המשיב ולעברו הפלילי. עוד טען המערער כי ההחלטה נוגדת את התקדים ואת השכל הישר, ומדגישה את הסכנה שבשחרור המשיב חזרה למקום בו בוצעה העבירה. בא כוח המערער טען כי מעצר הוא האפשרות האפקטיבית היחידה להפחתת מסוכנותו של המשיב לציבור. לאחר בחינת הטענות שהציגו הצדדים, קבע ערכאת הערעור כי הראיות המזהות את המשיב כמבצע העבירה מספיקות ותקפות. עוד קבע בית המשפט כי קיימת עילת מעצר בשל הסיכון הנשקף מהמשיב. ערכאת הערעור הלין על החלטת בית משפט קמא לשחרר את המשיב למעצר בית באותו מקום בו אירעה העבירה. הודגש כי שחרור המשיב בחזרה למקום ביצוע העבירה, במיוחד נוכח אופי העבירה – יידוי אבנים – הוא בעייתי. בית המשפט ציין את הסכנה הטמונה בפעולות כאלה, העלולות להסתיים בפציעות קשות ואף בהרוגים, והביע את הצורך להגן על כוחות הביטחון מפני מתפרעים. בסופו של דבר התקבל הערעור, והמשיב חויב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט הציע כי אם תוצע חלופת מעצר מחוץ למקום מגוריו של המשיב, יוכל המשיב לעתור לבית משפט קמא בבקשה שידון בכך. פסק הדין ניתן בנוכחות המשיב ובאי כוח הצדדים.