ת"א 1418/09

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך על בעלות על שני נכסי נדל"ן בין אלכסנדר גאידמק ליוסף טרוים. גאידמק טוען שהנכסים שייכים לו באופן בלעדי, ואילו טרוים טוען שהם בבעלות אביו של גאידמק, ארקדי גאידמק. האחרון רכש מפעל פטרוכימי בקזחסטן מטרוים, אך שילם לו רק באופן חלקי, מה שהוביל לתביעה משפטית ולבוררות שבאה בעקבותיה. הבוררים פסקו כי על ארקדי גאידמק לשלם לטרים על בסיס דיני העושר, מה שהוביל את טרוים לבקש עיקול של הנכסים המדוברים. בית המשפט נתן בעבר צווי עיקול זמניים, שאלכסנדר גאידמק ניסה לבטל. שאלת המפתח היא האם הנכסים נמצאים בבעלות רשמית של ארקדי או אלכסנדר גאידמק. האחרון טוען כי החוק אינו מאפשר הטלת עיקול בתביעה הצהרתית, אך השופט חולק על כך, ומציין כי התביעה מבקשת הצהרה ספציפית על זכותה של טרוים לממש את הנכסים לפירעון חובו של ארקדי גאידמק. יתר על כן, השופט מאשר את ההחלטה הקודמת לפיה קיימות ראיות לכאורה לכך שהנכסים שייכים לארקדי גאידמק, וכי אלכסנדר גאידמק הוא מחזיק בלבד. כתוצאה מכך, השופט דוחה את בקשתו של אלכסנדר גאידמק לבטל את צווי העיקול הזמניים ומורה לו לשלם את שכר טרחת עורך דינו של טרוים. ההחלטה מבוססת על הראיות והנסיבות הנוכחיות ועשויה להשתנות עד להתפתחויות נוספות בתיק.