צ"ה 29850-06-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התנגדות המשיבים ולהוציא צו הריסה למבנה שנבנה ללא ההיתרים הנדרשים. ההחלטה מתבססת על חוק התכנון והבנייה, המאפשר הריסת "עבודה אסורה" - בנייה שנעשתה ללא היתר או בניגוד לתנאי היתר - בהתקיים תנאים מסוימים. ראשית, אושר כי הבניין המדובר נעדר את ההיתר הדרוש, המקיים את התנאי הראשון. שנית, המבקשת הוכיחה כי מתן הצו משרת אינטרס ציבורי מיוחד, שכן קיומו של המבנה מעכב הקמת מבני ציבור מתוכננים, לרבות כיתות לימוד. הקרקע עליה עומד המבנה מיועדת לצורכי ציבור, והריסתה תאפשר פיתוח מיטבי של האתר. בית המשפט מקבל גם את טענת המבקש, כי מתקיים התנאי השני, הנוגע לחלופות המנויות בחוק. זה כולל מצבים שבהם לא ניתן לזהות את האשם, נפטר או שלא ניתן להעניש אותו בשל התיישנות, או כאשר התובע מחליט שלא לפתוח בחקירה פלילית או בהעמדה לדין. בהתחשב בכך שהבניין נבנה לפני כ-20 שנה, ובהתחשב בתקדים המשפטי בעניין גלעגואל נ' מדינת ישראל, חלה תקופת ההתיישנות על העבירה, מה שהופך את האשם לבלתי ניתן לענישה. זאת ועוד, המשיבים לא הביאו כל ראיה לאופק תכנוני או ליזום הליכי הכשרה למבנה, שיש בהם כדי להצדיק החלטה אחרת. למרות שחל שיהוי בהגשת הבקשה, בית המשפט מקבל את ההסבר כי היא קשורה לתוכניות העירייה לאזור ואינה מהווה מכשול משמעותי. לבסוף, הבקשה הקודמת באותו תיק, שנדחתה, אינה תקדים, שכן הכשלים באותה בקשה טופלו בבקשה הנוכחית. לרשות המשיבים עומדים חודשיים להרוס את המבנה בעצמם; אחרת, יעמדו לרשות המבקש שלושה חודשים נוספים להרוס אותו ללא הודעה מוקדמת, והעלויות יישאו בעלויות הטוענים לזיקה לאתר.