עה"ס 4001/24

תקציר

פסק הדין מתאר את הימנעותו החוזרת ונשנית של המערער מלעסוק בייצוג משפטי לפי בחירתו במשך תשעה חודשים, חרף הזדמנויות רבות שניתנו לו על ידי בית משפט קמא. האחריות להיעדר ייצוגו המשפטי של המערער בדיון ההסגרה מוטלת אפוא על המערער עצמו. בית המשפט מדגיש את חוסר ההיגיון והשוליים של התנגדויותיו של המערער לאורך כל ההליך המשפטי, לרבות בקשותיו החוזרות ונשנות לדחות את הדיונים, ומציין כי התנהלותו מצביעה על ניסיון לעכב את הליך ההסגרה ככל הניתן. פסק הדין דן גם בתשתית הראייתית לבקשת ההסגרה, ומאשר כי היא מצדיקה במידה מספקת את המשך בירור אשמתו של המערער במדינה המבקשת. יתר על כן, פסק הדין מאשר כי המעשים המיוחסים למערער מהווים עבירות פליליות הניתנות להסגרה על פי הדין הישראלי, העונים על דרישת העבריינות הכפולה. השופט א' שטיין, יחד עם השופטים יוסף אלרון וחאלד כבוב, מגיעים למסקנה כי מתקיימים התנאים המוקדמים להסגרתו של המערער לארצות הברית ודוחים פה אחד את הערעור, ובכך מקיימים את החלטת בית המשפט המחוזי.