ת"א 19035-05-16

תקציר

התובעים והנתבעת התקשרו בהסכם מכר לבית ביקנעם עילית, במועד מסירה מוסכם ליום 1.4.2015. התובעים הגישו תביעה נגד הנתבע בגין אי מסירת הבית במועד הנקוב. הנתבעת טענה כי הבית שווק ללא מועד מסירה וכי האיחור נגרם מנסיבות שאינן בשליטתם, כגון סלילת כביש גישה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעים. נקבע כי הנתבעת לא מסרה לתובעים מידע מספק בדבר העיכוב האפשרי וכי מועד המסירה החוזי היה 1.4.2015. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כי העיכוב נבע מגורמים שאינם בשליטתם, שכן הם היו מודעים לעיכובים האפשריים בסלילה אך לא גילו מידע זה לתובעים. כמו כן, נמצא כי הנתבעת לא הגישה בקשה לקבלת טופס האכלוס הנדרש, דבר שמנע את מסירת הבית. באשר לפיצויים, קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לפיצוי סטטוטורי לפי חוק מכר דירות. הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 102,933 ₪ עבור התקופה שממועד ההתקשרות ועד למועד הגשת התביעה. בנוסף, על הנתבעת לשלם לתובעים 8,000 ₪ לחודש בגין כל חודש איחור מיום הגשת התביעה ועד למסירת הבית בפועל. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לכסות את הוצאות המשפט של התובעים, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪, וחילק את הסעד כמבוקש על ידי התובעים. פסק הדין ניתן לטובת התובעים ביום 8.4.2017.