רע"א 25437-10-12

תקציר

המקרה נסוב סביב חוק רכב מנועי והאם פרטי המקרה נופלים בתחומו, בפרט לעניין הגדרת "שימוש ברכב מנועי". החוק קובע כי הוא כולל, בין היתר, "נהיגה, כניסה או יציאה, חניה, דחיפה או גרירה", "על ידי המשתמש או אדם אחר שלא במסגרת עבודתו". עיקר המחלוקת מתמקדת בהיבט השלילי של הגדרה זו, הנוגע לתאונות עבודה. המערער מתווכח על פרשנותו של "במסגרת עבודתו", והאם היא חלה על מצבם. בית המשפט בוחן פסיקות קודמות, ובראשן פרשת יונאי, הקובעת תקדים לפיו החריג ל"תיקון או טיפול ברכב כעיסוק" חל רק על מי שעושה כן באופן מקצועי. מסקנת בית המשפט היא כי כוונת המחוקק ומשמעותו הפשוטה של החוק תומכות בפרשנות זו, וכי הגבלת ההגדרה לאנשי מקצוע היא מדיניות רצויה. עוד יצוין, כי השימוש ברכב במקרה זה היה לצרכי תחבורה, הגם שהיו לו שימושים נוספים, ולכן החריג אינו חל. אשר על כן, בית המשפט דוחה את הערעור, מאשר כי האירוע מהווה תאונת דרכים בהתאם להחלטת בית משפט קמא, ומורה למערערת לשלם הוצאות בסך 7,500 ₪ לכל אחד מהמשיבים.