עמ"ש 31173-05-20

תקציר

פסק דין זה דן במקרה המורכב של בני זוג פרודים, אחד ישראלי ואחד חסר אזרחות, הנאבקים על המשמורת על ילדם הקטין על רקע רצונה של האם להגר. השיקול המרכזי של בית המשפט הוא טובת הילד, המכוונת להבטחת שלומו ויציבותו, תוך הכרה בזכויות ההוריות של שני הפרטים. פסק הדין מדגיש את האתגרים של מה שמכונה תיקי הגירה, אשר לעתים קרובות גורמים להפרדה משמעותית של ילד מהורה אחד, מה שעלול לשבש את מערכת היחסים שלהם, הקשרים החברתיים ותחושת הבית. במקרה זה, האם, שהיא חסרת אזרחות ובעלת קשרים מוגבלים בישראל, מבקשת לחזור לעיר הולדתה במדינה אחרת הקרובה להוריה ולשורשיה התרבותיים. האב מתנגד לכך בטענה שהדבר ינתק את הקשר של הילד עמו. פסק הדין מתווה את הקריטריונים לבחינת טובת הילד, לרבות טיב יחסיו של הילד עם שני הוריו, יכולתו לשמור על קשר, צרכיו ורצונותיו של הילד. בית המשפט מקבל את חוות דעת המומחה, הממליצה לאפשר לאם להגר עם הילד, בכפוף לתנאים מחמירים המסדירים קשר עם האב, לרבות משמורת משותפת. הדבר מוצדק על ידי רצונה של האם לגור בקרבת משפחתה, יכולותיה ההוריות הטובות והקשר המתהדק בין הילד לשני ההורים לאורך זמן. יש לציין כי בית המשפט מדגיש כי בן זוגה הישראלי של האם ולידת אחותו של הילד משפיעים לטובה על מצבו של הילד. פסק הדין מדגיש גם את חוסר המעשיות שבחיוב האם להישאר בישראל, מה גם שהיא אינה חשה שייכות אליה. בנוסף, בית המשפט מדגיש את חשיבות המסגרת היציבה של הילד והפרעה מינימלית, בהתחשב בהערכת המומחה את התפתחותו המוצלחת. לפיכך, הערעור נדחה, והאם רשאית להגר עם הילד, תוך עמידה בתנאים שמטרתם לשמור על קשר הילד עם אביו. יש לציין כי כל סכסוך עתידי שיחייב התערבות שיפוטית יידון בבית משפט לענייני משפחה בישראל. פסק הדין ייושם באופן מיידי, ושני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.