ת"צ 3962-02-14

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה קמעונאית בגין אי עמידה בחוק מבני ציבור, המחייב אותה להתקין מתקני שתייה למים קרים במיקום מרכזי, גלוי ונגיש לציבור. המבקשת טענה כי מחדלה של החברה בכך מהווה הפרה סטטוטורית, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט, תוך גרימת נזק ממוני ולא ממוני לצרכנים. עם זאת, השופט פסק נגד המבקש, בקובעו כי הם לא הביאו ראיות מספיקות לנזק, שהוא מרכיב מכריע בעילת התביעה. השופט הדגיש כי תחושת צמא במקום ציבורי אינה הוכחה מספקת, מה גם שהחנות סיפקה מספר דרכים להרוות את צימאונו. בנוסף, המבקש לא הוכיח נזק כספי כלשהו כתוצאה מהיעדר מתקני שתייה. השופט גם מתח ביקורת על ההגדרה הרחבה של הקבוצה המוצעת על ידי המבקש, וקבע כי היא מכילה מדי ועשויה לכלול אנשים שלא חוו כל פגיעה. יתר על כן, השופט ציין כי יש לעשות שימוש מושכל בחוק התובענות הייצוגיות, ובמקרה זה יש לשקול דרכים אחרות לאכיפת החוק, כגון ענישה פלילית. מאחר שהמבקש לא עמד בדרישות האישור, הבקשה נדחתה. השופט גם הורה למבקש לשלם הוצאות מופחתות לחברה הקמעונאית.