מ. מקרקעין 553/20

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע כי הנתבע פלש לרכושו בבית משותף, ומורה לנתבע להוציא את רכושו מהשטחים שבמחלוקת. פסק הדין מתבסס על מספר ראיות, לרבות תכנית מדידה שהכין מודד מטעם התובע, צילומים המדגימים את שלבי הבנייה והודאת הנתבע עצמו. השטחים המדוברים מוגדרים בתכנית המדידה המסומנת ע/1, וכוללים אולם, שטחי הצמדה, מרפסת גג ומקום חניה. למרות שהנתבע טען כי קיבל רשות מהבעלים הקודמים להשתמש בשטחים אלה, בית המשפט מצא כי אין מדובר בהסכמה מפורשת, אלא בהסכמה שבשתיקה בשל אופיו של הבעלים הקודם וחשש מעימות עם הנתבע. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבע בהתבסס על תנאי הסכם המכר וזכאותו להחזר השקעות, שכן אלה לא הועלו במועד, וממילא לא הוכיחו אינטרס לגיטימי הראוי להגנה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תביעה להסרת יד בעילה של הסגת גבול אינה כפופה לתקופת ההתיישנות, במיוחד כאשר המקרקעין מוסדרים והתובע רכש את זכויותיו לאחרונה. לבסוף, השופט הורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 9,000 ₪, תוך ציון התנהלותו הבלתי מקצועית של הנתבע במהלך ההליך. הצו להוצאת רכוש מרכושו של התובע נקבע ליום 01.10.2022, וכל הריסה נדרשת חייבת להתבצע תחת פיקוח הנדסי, כאשר העבודות ממומנות על ידי הנתבעת.