ת"פ 9956-12-19

תקציר

בית המשפט קבע כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתו לאכיפה בררנית. כדי לבסס טענה של אכיפה בררנית, על המבקש לעמוד תחילה בנטל ראייתי ראשוני, המחייב קבלת מידע ומסמכים. בית המשפט הדגיש כי נטל הוכחה זה מוטל על הנתבע וכי אין להשתמש בסעיף 108 לתקשי"ר כדי להורות על מסירת מידע לפני שהנאשם מציג טיעון משכנע. טענת המבקש התמקדה בנסיבות החריגות הסובבות את עניינם, וטענה כי התביעה בדרך כלל אינה מגישה כתבי אישום בגין עבירות דומות. עם זאת, השופט מצא כי נסיבות עניינו של המבקש נבדלות מהתקדימים שהוצגו. חומרת מעשיו של המבקש, הכוללים מגבלות שהטיל המפקח על הבנקים ומצג שווא בדבר כוונה לשלם, מעמידה מקרה זה מחוץ לתחום טענות המבקש. עוד ציינה השופטת כי המבקשים לא הביאו כל ראיה שתתמוך בטענתם כי התביעה נמנעת מהגשת כתבי אישום בגין עבירות דומות, במיוחד במקרים של תלונה. זאת ועוד, מכלול הנסיבות הרחב סביב עבירות המרמה מקשה על קביעת דפוס המבוסס על הגיונו של המבקש. השופט הגיע למסקנה כי המבקש לא עמד בדרישות הנדרשות ולכן דחה את הבקשה. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והמבקש קיבל הודעה על פסק הדין ביום 12.8.2021.