וש"ר 41927-03-16

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לבקשתה של סיגלית כהן, רוצחת כלואה, לשחרור מוקדם. הוועדה, המורכבת מגבי לאה קליינר, חביבה רוטשילד ושלמה איזקסון, מספקת תיאור מפורט של ההיסטוריה של הפרשה, שראשיתה ברצח אסף שטירמן בן ה-18 ב-1996. כהן, שהייתה אז בת 17, יחד עם שותפתה רעי חורב, הרגו את שטירמן באכזריות בהתקפה ללא התגרות, תוך הפגנת אכזריות יוצאת דופן. נסיבות הרצח, שהתאפיינו בהתנהגות חייתית, זעזעו את הציבור והביאו לחקירה שנמשכה ארבע שנים בטרם הובאו האשמים לדין. כהן נידונה ל-24 שנות מאסר, כאשר עונשה התאפיין בהיעדר בעיות משמעת ומחויבות לשיקום. היא הביעה חרטה אמיתית על מעשיה והשתתפה בתוכניות טיפוליות. יש לציין שהיא יצאה לחופשות רבות ללא תקלות, והפגינה את יכולתה לנהל את החופש באחריות. עם זאת, חומרת העבירה, שהשפיעה עמוקות על משפחת הקורבן, ובמיוחד על אמו, מכבידה על הוועדה. למרות הבנת כאבה של האם, על הוועדה לשקול את הדין ואת הפסיקה הנרחבת בעת קבלת החלטתה. הם מדגישים את אופיו יוצא הדופן של הפשע תוך הכרה בשיקום המשמעותי של כהן ובשינוי הפנימי שעברה. לאחר שיקול דעת מעמיק, הוועדה מעניקה לכהן שחרור מותנה מוקדם לתוכנית של הרשות הפלסטינית. ההחלטה, אף שהיא קשה, מבוססת על הערכת התקדמותה, כנותה והעקרונות המשפטיים המסדירים מקרים כאלה. פסק הדין נועד לאזן בין צורכי הצדק, השיקום ואמון הציבור תוך הכרה בנזק הבלתי הפיך שגרמו מעשיו של כהן.