ת"ד 11513-01-22

תקציר

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בקלות ראש ואי כניעה להולך רגל במעבר חצייה, תוך גרימת חבלה של ממש לגב' ל"ט. הערך המוגן הנפגע מעבירות אלו הוא בטיחותם של כלל משתמשי הדרך, המצוי בעדיפות גבוהה לטובת הציבור. על בית המשפט לתרום לצמצום תאונות הדרכים ותוצאותיהן החמורות באמצעות הטלת עונשים מחמירים ובלתי מתפשרים. במקרה זה, מידת הרשלנות הייתה בינונית, והפגיעות שנגרמו לנפגע היו מעט מעל בינוניות. אלה כוללים שברים בראש ובאמה שהצריכו אשפוז ושיקום, וכן קשיים קוגניטיביים מתמשכים. הקורבן נותר עם 58% נכות רפואית, המצדיקה עונש בטווח בינוני עד גבוה. לאחר בחינת פסקי דין קודמים במקרים דומים, הגיע השופט למסקנה כי העונש ההולם יעמוד על בין 11 ל-24 חודשי פסילה, לצד עונשים משמעותיים נוספים. מאחר שאין שיקולים המצדיקים חריגה מטווח זה, ייגזר דינו של הנאשם בתוכו. עם זאת, קיימות נסיבות מקלות שאינן קשורות לעבירה המציבות את עונשו של הנאשם בקצה התחתון של הקשת. אלה כוללים קבלת אחריות מיידית של הנאשם, חרטה כנה, עבר תעבורתי נקי, היעדר עבר פלילי והזמן שחלף מאז ביצוע העבירה. לפיכך, נגזרו על הנאשם 11 חודשי פסילה בפועל, 6 חודשי פסילה על תנאי, צו מבחן לשנה, 120 שעות עבודות שירות ו-5,000 ₪ פיצוי סמלי לנפגע. כמו כן, הנאשם נדרש להפקיד את רישיון הנהיגה שלו בבית המשפט עד למועד שנקבע. ניתן לערער על פסק הדין תוך 45 יום.