ת"א 13941/04

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 48, הגיש תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי גוף כנגד הנתבעים – הנהג וחברות הביטוח – לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים הודו בכיסוי ביטוחי ובאחריות, אך חלקו על היקף הנזק. בית המשפט מינה מומחה שקבע כי מצבו של התובע משקף את התקדמות מחלתו הכרונית הקודמת וכי רק חלק קטן מנכותו מיוחס לתאונה. המומחה ייחס לתובע 10% נכות לתקופה זמנית של שלושה חודשים לאחר התאונה. עם זאת, עדותו של התובע והתיעוד הרפואי הביאו את בית המשפט לסטות מחוות הדעת של המומחה ולייחס לתאונה 5% נכות. בית המשפט התייחס גם ל"נכות תפקודית" / אובדן כושר השתכרות של התובע והפסדי שכר. נקבע כי לתובע לא נגרמו הפסדי שכר עקב התאונה וכי תעסוקתו יציבה. עם זאת, בית המשפט פסק לו סכום גלובלי של 30,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, לצד 10,000 ₪ בגין כאב וסבל ו-4,000 ₪ עבור עזרה והוצאות שונות – סה"כ 44,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין. פסק הדין אמור היה להיות משולם בתוך 30 יום, אחרת היו כרוכים בו הפרשי הצמדה וריבית.