ב"ל 36639-09-19

תקציר

פסקת הדיון וההחלטה דנה בשתי הסוגיות העיקריות שהוחזרו לבית המשפט לבירור, ומדוע יש לדחות את טענות התובע. הסוגיה הראשונה נוגעת לשאלה האם בדיקה רפואית מסוימת באוקטובר 2014 נערכה בזמן שהחולה היה בצום או לא. הסעיף מציין כי התובעים לא הצליחו להוכיח את טענתם כי הבדיקה לא נערכה בזמן הצום, שכן אין ראיות התומכות בטענתם, וחוות דעת המומחה הייתה כי סביר להניח שהבדיקה בוצעה בזמן צום. הסוגיה השנייה נוגעת לקביעת המועד המדויק של אבחון הסוכרת, כאשר הסעיף מציין כי מהרשומות הרפואיות עולה כי מועד האבחנה היה מוקדם יותר ממה שהתובע טען. מאחר שהתשתית העובדתית שהוצגה בפני המומחה נותרה בעינה, אין צורך בשאלות נוספות. חוות הדעת של המומחה, שהייתה מפורטת ומנומקת, מהווה את הבסיס להחלטה לדחות את התביעה. חוות הדעת מפרטת את ההיסטוריה הרפואית של התובעת ואת גורמי הסיכון שלה, ומגיעה למסקנה כי מחלת הסוכרת של התובעת נבעה מתהליך טבעי, ולא נגרמה כתוצאה מהאירוע המדובר. מכיוון שמדובר בהליך של ביטוח לאומי, לא מתבצעים צווי הוצאות. לכל צד יש 30 יום לערער על ההחלטה לערכאה גבוהה יותר אם הוא רוצה.