סע"ש 41567-04-21

תקציר

נסוב סביב תביעה שהגיש מר מיכאל מקלר (התובע) כנגד מר חלמסקי לאוניד השקעות בע"מ ומר לאוניד חלמסקי (הנתבעים) בדבר זכאותו לשכר טרחה עתידי ותנאים סוציאליים שונים הקשורים להעסקתו אצל הנתבעים. התובע טען כי הוא זכאי ל-43% מהעמלות מלקוחות שגייס עבור הנתבעים, הן במהלך העסקתו והן לאחר פיטוריו. מנגד, טענו הנתבעים כי התובע היה עובד הזכאי לעמלות רק במהלך עבודתו. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות והעדויות, הגיע למסקנה כי מערכת היחסים בין הצדדים אינה יחסי עובד-מעביד אלא שותפות לחלוקת שכר טרחה. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, שכרה של התובעת התבסס על עמלות בלבד ולא היה תלוי בשכר מינימום או בשכר קבוע, דבר המעיד על היעדר יחסי עבודה. שנית, פעילותו של התובע שולבה בעסקי הנתבעים, אך הוא פעל באופן עצמאי ונשא בסיכונים עסקיים, לרבות תשלום עבור הטלפון הנייד ושירותי המשרד שלו. שלישית, שעות עבודתו ומעשיו של התובע לא היו מפוקחים או מדווחים לנתבעים, ותשלומו הותנה בהעברת לקוחות וביצירת פוליסות. זאת ועוד, מעדותו של התובע עצמו לא עלה הבדל משמעותי בין עבודתו כעצמאי לבין עבודתו כ"שכיר", והוא הוצג כשותף על ידי הנתבעים בפגישות. בית המשפט הדגיש כי כוונתם העיקרית של הצדדים הייתה לחלק עמלות ולהפיק רווחים, מה שתומך עוד יותר ברעיון השותפות. לפיכך, התביעה נדחתה בשל היעדר יחסי עובד-מעביד. התובע חויב לשלם לנתבעים 5,000 ₪ הוצאות משפט ו-15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום. לתובעת שמורה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה. פסק דין זה, שניתן ביום 28.8.2023, הבהיר את טיב היחסים ואת הזכויות והחובות של הצדדים.