רע"א 9478/12

תקציר

בפסק דין זה בוחן בית המשפט בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, ובסופו של דבר מחליט לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובה. בית המשפט מתווה כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת רק במקרים חריגים המציגים שאלות המשפיעות על אינטרסים מעבר לצדדים המיידיים המעורבים, דבר שמקרה זה אינו משיג. סוגיית הליבה סובבת סביב תחולתו של סעיף 7א לחוק הפיצויים, שעניינו הנסיבות שבהן נפגע-נהג, שאינו מודע להיעדר כיסוי ביטוחי ברכב, עשוי עדיין להיות זכאי לפיצוי. בית המשפט מפנה להלכה מבוססת, המדגישה כי סבירות בורותו של הנפגע בנוגע לכיסוי הביטוחי תלויה בגורמים סובייקטיביים ואובייקטיביים כאחד, המושפעים רבות מנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. במצב דברים זה, קבע בית משפט קמא, בהתחשב בידידות ארוכת השנים בין בן דוד לבין פריש, כי העדר בירור של בן דוד בנוגע לביטוחו של קטנוע המונע באופן חד-פעמי הוא סביר. הנה כי כן, החלטתו של בית משפט קמא לא חרגה מעקרונות שנקבעו ושקלה כראוי את היחסים והנסיבות הכרוכים בכך, למרות טענתה של קרנית כי ידיעתו של בן דוד בפרקטיקות ביטוח כללי צריכה להעמיד בסימן שאלה את בורותו. בית המשפט מוסיף וקובע כי הנמקתו של בית משפט קמא התמקדה בפרטי המקרה הקונקרטיים ולא באמירות שגויות כלשהן בדבר זמינותו של "ביטוח נקוב". ככלל, בית המשפט גורס כי בהינתן ההקשר הכולל, לא נמצא פגם בהחלטת בית המשפט קמא המקורית, דבר שהוביל לדחיית הבקשה.