תב"כ 36/24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המבוסס על המידע שסופק בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי – עתירה בנוגע לתעמולת בחירות בישיבות הסדר** **מבוא** העתירה הובאה בפני בית המשפט העליון, המשמש כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24. המחלוקת נסבה סביב שני היבטים עיקריים: ראשית, עצם קיום הביקורים בישיבות הסדר ("מסע הרבנים") והאם הם מהווים תעמולת בחירות אסורה; ושנית, האם פרסום סרטונים המתעדים את הביקורים הללו מהווה הפרה של דיני התעמולה, בפרט ביחס לחיילי צה"ל. **1. סיווג הביקורים ב"מסע הרבנים" כתעמולת בחירות** **העיקרון המשפטי:** מבחן ה"אפקט הדומיננטי" (התוצא הגָּבֵר) הוא המבחן המשפטי המרכזי לקביעת האם מסר מהווה תעמולת בחירות. על פי מבחן זה, יש לבחון אם התכלית העיקרית של הפרסום היא להשפיע על הבוחר הסביר להצביע או להימנע מהצבעה למען מועמד או רשימה מסוימת, וכי תכלית זו גוברת על תכליות אחרות. הפסיקה קבעה מספר מבחני משנה עזר, כגון מועד הפרסום וקרבתו לבחירות, זהות יוזם הפרסום וזהות המפרסם, לבחינת התכלית הדומיננטית. **החלת העיקרון על המקרה:** * **עדויות מהסרטון:** בית המשפט התבסס על סרטון הכתבה שהציגה את הביקורים. בסרטון נשמע הרב דרוקמן קורא במפורש להצביע לרשימת "הציונות הדתית" ו"לתת את כוחנו לרשימת הציונות הדתית", תוך התייחסות לחברי כנסת מן הרשימה. דבריו של חבר הכנסת סמוטריץ', המתארים את השפעת הרב דרוקמן על התלמידים, מחזקים את ההבנה שהמסר הועבר באופן משכנע. * **מבחני עזר:** * **עיתוי:** הביקורים נערכו בתקופת בחירות. * **יוזמה:** חבר הכנסת סמוטריץ', העומד בראש הרשימה, סייר במוסדות לימוד רבים. * **טענת "מסע ערכי-ציבורי-רוחני":** טענה זו נדחתה. בית המשפט קבע כי התכלית העיקרית של הנאומים, בעיני הבוחר הסביר, היא להניע לבחור ברשימה מסוימת, ובכך מדובר בתעמולת בחירות. **מסקנה לגבי סעיף 6:** הביקורים ב"מסע הרבנים" עולים כדי תעמולת בחירות. **2. האם ניתן לנהל תעמולת בחירות לפני תלמידי ישיבות הסדר ולפרסם סרטונים המתעדים זאת?** **א. איסור קיום אירועים מסוג זה בעתיד (הסעד הראשון):** * **התפתחות המצב:** "הציונות הדתית" התחייבה שלא לקיים סיורים נוספים מסוג זה במערכת הבחירות הנוכחית, בשל תקופת "בין הזמנים" שבה אין לימודים פעילים. * **השלכה משפטית:** בשל התפתחות זו, הסעד הראשון שהתבקש, לאסור קיום אירועים כאלו בעתיד, הפך לתיאורטי. * **מסקנה לגבי סעיף 7:** העתירה נדחית בחלקה זה. **ב. האם פרסום סרטונים המתעדים את הביקורים מפר את דיני התעמולה?** * **השאלה המרכזית:** האם תלמידי ישיבות הסדר נחשבים לחיילים לצורך דיני תעמולת הבחירות, והאם פרסום הסרטונים מהווה הפרה. * **מעמדם של תלמידי ישיבות הסדר כחיילים:** * **עיקרון משפטי (חוק שירות הביטחון וחקיקה נלווית):** סעיף 22א לחוק שירות הביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, יחד עם פקודת מטכ"ל 31.0402 ("חיילי נח"ל וחיילי ישיבות ההסדר – שירות ללא תשלום – מעמד, חובות וזכויות"), קובעים שתלמידי ישיבות הסדר המשרתים בשירות משולב, נחשבים ל"חיילים בשירות סדיר" וחובותיהם במתכונת זו זהות לאלו של חיילים בשירות סדיר. * **החלה על דיני תעמולה:** בית המשפט קובע כי מכוח הסדרים אלו, יש לראות בתלמידים אלה חיילים שמשרתים בצה"ל, ועל כן דיני תעמולת הבחירות חלים עליהם. * **הפרת סעיף 2ב(ב) לחוק דרכי תעמולה – איסור שימוש בצה"ל בתעמולת בחירות:** * **העיקרון:** סעיף זה אוסר שימוש בצה"ל באופן העלול ליצור רושם של זיהוי בין צה"ל למפלגה או רשימה. מטרתו לשמור על אופיו הממלכתי והא-פוליטי של צה"ל. * **החלטת בית המשפט:** אף שהשאלה אם "מסע הרבנים" יצר זיהוי בין צה"ל ל"ציונות הדתית" היא משמעותית, בית המשפט לא הכריע בה, שכן הוכחה הפרה של דין אחר. * **הפרת סעיף 130(ב) לחוק הבחירות – איסור השתתפות בתעמולת בחירות על ידי חיילים:** * **העיקרון:** סעיף 130(ב) לחוק הבחירות אוסר על חיילים בשירות סדיר או קבע, וכן משרתי מילואים, לקחת חלק בתעמולת בחירות. * **החלה על תלמידי ישיבות הסדר:** בהתאם למעמדם כחיילים כאמור לעיל, הוראה זו חלה גם עליהם. * **טענת "הציונות הדתית" (היתר השתתפות באסיפות):** נטען כי איגרת ראש אכ"א מתירה לחיילים להשתתף באסיפות מפלגתיות כקהל, ללא מדים. * **דחיית הטענה:** 1. **עמדה נורמטיבית:** האיגרת אינה גוברת על הוראות החוק. 2. **פרשנות האיגרת:** האיגרת מפרטת איסורים רבים על מעורבות חיילים בתעמולת בחירות, וההיתר להשתתף באסיפות הוא חריג, המותנה באי-לבישת מדים ובהימנעות מהשתתפות פעילה. האיגרת מבקשת למנוע עירוב פוליטיקה בצה"ל. 3. **איסורים נוספים:** פקודות מטכ"ל בנוגע לפעילות ציבורית של אנשי צבא, כגון פ"מ 8.0105, מחזקות את העיקרון לפיו חיילים יכולים להיות נוכחים כקהל (בלי מדים) אך אסור להם להשתתף באופן פעיל בתעמולה, או להביע תמיכה פוליטית. * **הבחנה בין הציבור הרחב לחיילים:** העיקרון הוא שמותר להעביר לחיילים מסר פוליטי המיועד לציבור הרחב, אך כאשר המסר מכוון באופן מובהק לחיילים (כמו במקרה זה, כאשר ברור שהמשתתפים הם תלמידי ישיבות ההסדר), הדבר מהווה בעיה. * **השתתפות פעילה:** בסרטון הכתבה נראים תלמידים מקבלים את פני הרב בשירה וריקודים, דבר המעיד על השתתפות שאינה רק "מאזינים סבילים". * **הפרת סעיף 130(ב) בהקשר של פרסום הסרטונים:** * **סרטון הטוויטר:** בית המשפט קובע כי הסרטון בטוויטר, המציג תמונות מ"מסע הרבנים" וכולל שירת תלמידים ומחיאות כפיים בריקוד, מהווה "השתתפות פעילה" מצד התלמידים, הן באופן ממשי והן באופן סמלי. העובדה שהסרטון מוצג מטעם "הציונות הדתית" ומדגיש את המסע בישיבות (שבהן לומדים חיילים) מחזקת את טענת ההפרה. * **סרטון הכתבה:** בית המשפט מבחין בין סרטון הטוויטר לסרטון הכתבה. סרטון הכתבה, בשל תכליתו המרכזית כמסירת מידע חדשותי, אינו מהווה תעמולת בחירות. לכן, הופעת תלמידים-חיילים בו אינה מפרה את דיני התעמולה. **מסקנה לגבי סעיף 8-13:** * השתתפות תלמידי ישיבות הסדר ב"מסע הרבנים" מהווה תעמולת בחירות המפרה את סעיף 130(ב) לחוק הבחירות. * פרסום סרטון תעמולה בטוויטר, המציג השתתפות פעילה של תלמידים-חיילים, מהווה אף הוא הפרה. * פרסום כתבה חדשותית הכוללת תלמידים-חיילים אינו מהווה הפרה, בשל תכליתה החדשותית. **3. החלטה וסעדים** * **קבלת העתירה בחלקה:** העתירה מתקבלת בחלקה. * **סעד עיקרי:** "הציונות הדתית" והפועלים מטעמה יסירו מחשבונותיהם את הסרטון בטוויטר. * **הוצאות:** "הציונות הדתית" תישא בהוצאות העותר בסך 2,000 ש"ח ובהוצאות היועמ"ש והפצ"ר בסך 2,000 ש"ח. **חידושים משפטיים והדגשים:** * **יישום מרחיב של מעמד חיילים:** ההחלטה מחזקת את ההכרה במעמדם של תלמידי ישיבות הסדר כחיילים לצורך דיני תעמולת בחירות, על בסיס החוק והוראות המטכ"ל. * **הבחנה דקה בין תכליות:** בית המשפט מחדד את ההבחנה בין מסר חדשותי (תכלית אינפורמטיבית) לבין מסר תעמולתי (תכלית השפעה פוליטית), אף כאשר התוכן עשוי להופיע בשני פורמטים. * **השתתפות פעילה לעומת סבילה:** ההחלטה נוגעת באופן עקיף להבחנה בין השתתפות פעילה להשתתפות סבילה בתעמולת בחירות, כאשר הושם דגש על אלמנטים של שירה, ריקוד ומחיאות כפיים כעדות להשתתפות פעילה. * **פרסום סרטוני תעמולה:** ניתוח הפרסום כ"השתתפות" של התלמידים-חיילים, הן במובן המעשי והן במובן הסמלי, מעלה מדרגה את ההתייחסות להשפעת תכני וידאו ברשתות החברתיות על דיני התעמולה. **הערה:** הניתוח מתבסס אך ורק על הטקסט שסופק.