ע"פ 7589/01

תקציר

על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בתיק הנוגע לעבירות סמים בהן הואשם המערער עומד ערעור. שופט בית המשפט המחוזי ביקש לייעל את המשפט באמצעות צמצום מספר העדים, בעיקר מחו"ל, אך עורך דינו של המערער עמד על נוכחותם. הדבר הוביל את השופט לקבוע כי אם לא יהיה צורך בעדויות העדים, הוא יחייב את ההגנה בהוצאות נוכחותם, דבר שפרש פרקליטו של המערער כאיום. המערער ביקש את פסילת השופט בטענה למשוא פנים, אך בית המשפט דחה זאת בקובעו כי מדובר בדיון מקדמי ובניסיון לנהל את המשפט ביעילות. גם הערעור על החלטה זו, רע"פ 40105/01, נדחה, שכן בית המשפט לא מצא חשש אובייקטיבי למשוא פנים. דברי השופט, שנועדו לייעל את המשפט, אינם מהווים משוא פנים, במיוחד משום שנאמרו בשלב מוקדם ונגעו להוצאות ולא לעונש. על בית המשפט להבטיח שימוש מיטבי בהליכים וזכותו לבקר את אופן ניהול המשפט. אין די בתחושות הסובייקטיביות של המערערים בדבר משוא פנים לצורך פסילה, הדורשת בסיס אובייקטיבי. בהיעדר ראיה לעמדה מוקדמת, הערעור נדחה, וההחלטה המקורית עומדת בעינה.