ע"א 748/81
פסק-דין עליון
תקציר
לגופו של ערעור מתקבלים מספר טעמים משכנעים. ראשית, המשיב לא ביקש ארכה למועדי התשלום בעתירה הראשונה, ובית המשפט אינו יכול ליתן סעד של צד ללא בקשה פורמלית. שנית, הסעד ההוגן שהעניק בית משפט השלום למשיב היה מותנה בתנאים מסוימים שלא התקיימו, וצו הפינוי היה תקף. מאחר שהערעור לא נגע לפסק הדין עצמו לפינוי, לא הייתה ערכאת הערעור מוסמכת להעניק סעד מן היושר. לבסוף, המקרה הנוכחי נעדר את הנסיבות יוצאות הדופן המוצדקות בפרשת בן-שחר נ' חלב, שיצרה תקדים לסעד חריג במקרי אונס, עושק ומעשים פסולים. לאור טענות אלה, מצליח הערעור לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהחזיר על כנו את החלטת בית משפט השלום. פסק דין הפינוי ניתן אפוא לאכיפה. בהתחשב במצוקתו של המשיב, בית המשפט מוותר על כל צו הוצאות במקרה זה. הנשיא שמגר והשופט מ' בייסקי מסכימים עם פסק דין זה שניתן על ידי השופט ד' לוין.
חקיקה מקושרת
ע"א 748/81 אסתר סוקולבר נ' עידית הרפז, עליון (18.6.1984)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.