ת"ק 44266-01-21

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות וכתבי הטענות שהוגשו על ידי שני הצדדים. פסק הדין מעדיף השבה חלקית של שכר טרחת עורך הדין ששילמה התובעת, גב' X, לנתבעת, גב' י', פרקליטה לשעבר. הסכם שכר הטרחה, שנחתם ביום 8.12.2020, קבע תשלום קבוע חד משמעי של 20,000 ₪, כולל מע"מ, שישולם בין אם גב' X השתמשה בשירותיה ובין אם לאו. סכום זה שולם במלואו על ידי גב' X. השאלה המרכזית היא האם גב' X זכאית להחזר כספי לאחר סיום החוזה שלה עם גב' י' ב-7 בינואר 2021, בשל חוסר זמינות לכאורה וחוסר התקדמות בעניינה. בית המשפט מכיר בזכותה של גב' X לנתק את יחסי עורך הדין-לקוח שלה בכל עת, אך מציין כי הסעיף הגורף בהסכם שכר הטרחה בדבר תשלום מלא סותר את הוראות החוק ואת היקף העבודה המשפטית הכרוכה בכך. בית המשפט מוצא כי גב' י' זכאית לשכר טרחה סביר בגין העבודה שבוצעה ומורה על השבה חלקית. בית המשפט, לאחר בחינת חומר הראיות, קובע כי שירותה בפועל של גב' י' היה מוגבל בהיקפו, ומרבית השירותים המוסכמים לא ניתנו. בהתחשב בחוק עשיית עושר, חובת תום הלב ותקדימים משפטיים קודמים, פוסק בית המשפט לגב' י' 15,500 ₪ שכר טרחה הולם בגין עבודתה. מאחר וגב' X כבר שילמה 24,400 ₪, גב' י' מתבקשת להשיב את ההפרש בסך 8,900 ₪ בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. בית המשפט אינו פוסק הוצאות לאף צד ומעניק לשני הצדדים 15 יום לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ועומד כפסק הדין הסופי.