רע"א 42674-05-19

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה אזרחית שעניינה אכיפת צו מניעה על מספר משיבים שנמצאו כי הפרו צו מניעה זמני. צו המניעה, שניתן בשנת 2018, אסר על המשיבים 1 עד 10 לבצע עבודות בנייה חדשות בחלקת קרקע נשוא סכסוך שותפות. המבקשת, שהיא בעלת חלק במקרקעין וטוענת לבעלות על מבנה עליה, ביקשה לאכוף את צו המניעה נגד המשיבים, בטענה שביצעו עבודות בנייה אסורות. בית משפט השלום דחה את הבקשה נגד המשיבים 1, 7 ו-9, וקבע כי הם לא הפרו את צו המניעה, שכן העבודות שביצעו היו עבודות תחזוקה או שכבר הותרו על פי רישיונות בנייה שניתנו לפני מתן צו המניעה. עם זאת, בית המשפט קיבל את הבקשה כנגד המשיבים 8 ו-10, והורה להם לשלם למבקש 7,500 ₪ כל אחד מבלי להטיל כל צו ציות. המבקש ערער על החלטה זו, וטען כי היה על בית המשפט להורות למשיבים 8 ו-10 לקיים את צו המניעה ולהטיל סנקציות. ערכאת הערעור הסכימה כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין המשיבים 1 עד 7 ו-9 נכונה, שכן קיימת מחלוקת פרשנית בתום לב על תנאי צו המניעה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המבקש לא הביא ראיות הקושרות משיבים אלה לעבודות הבנייה. באשר למשיבים 8 ו-10 הסכימה ערכאת הערעור כי הפרו את צו המניעה. עם זאת, בית המשפט תיקן את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וקבע כי יש להטיל את התשלום בסך 7,500 שקל כקנס ריאלי לטובת אוצר המדינה ולא כהוצאות. המבקש חויב לכסות את הוצאות המשיבים, למעט המשיבים 8 ו-10, בסך 7,500 ₪, שינוכו מהפיקדון שהופקד. החלטת בית משפט השלום תוקנה אפוא בהתאם.