ע"א 9845-06-22

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה נסובה סביב השאלה האם פרסום, המורכב מפוטומונטאז' וכיתוב, מהווה לשון הרע על פי הדין הישראלי. הפרסום המדובר צירף תמונה של פניו של התובע להיפופוטם והוסיף את הטקסט "אני גאה בגופי", אותו מפרש בית המשפט כמייחס לתובע תווי גוף שליליים. הוא פורסם ללא עוררין בטעם רע. עם זאת, בית המשפט קובע כי הפרסום אינו עולה כדי לשון הרע. הפגיעה האובייקטיבית היא מזערית, הפרסום דומה יותר להשמצה או גידוף, ולא כל תמונת גנאי מהווה לשון הרע. יתר על כן, הפרסום נעשה בפלטפורמת מדיה חברתית מצומצמת עם כ-25 צופים בלבד, והוא הוסר במהירות. בית המשפט מדגיש את הצורך בזהירות במתיחת הגבול בין התנהגות חברתית גסה ופסולה לבין עוולת לשון הרע, תוך מתן עדיפות לחופש הביטוי. במקרה זה, הנזק הפוטנציאלי אינו משמעותי דיו כדי להוות לשון הרע, במיוחד בהתחשב בהקשר ובאופי הפרסום. במקום זאת, בית המשפט מאפיין זאת כהתנהגות חברתית חד-פעמית ולא מוצלחת. לפיכך, הערעור מתקבל, ותביעת לשון הרע נדחית. בנוסף, בהתחשב באופי הפרסום, בית המשפט קובע כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.