ת"א 1650/03

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה ייצוגית נגד חברת בנייה בגין גביית דמי טיפול מופרזים בניגוד לצו הפיקוח על מחירי מוצרים ושירותים. התובעים ביקשו לאשר את תביעתם כתובענה ייצוגית, תביעה שבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחתה תחילה אך התקבלה בהמשך בערעור לבית המשפט העליון. פסק דינו של בית המשפט העליון חייב את החברה הנתבעת להשיב את הסכומים העודפים לחברי הקבוצה, המוגדרים כצרכנים ששילמו עמלות גבוהות מאלה המפורטות בצו. הסוגיה היחידה שנותרה להכרעת בית המשפט המחוזי היא גובה הגמול לו היו זכאים התובעים ובא כוחם. השופט קבע כי הנתבעת לא החזירה מיד את הסכומים העודפים וכי התביעה הייצוגית הניעה אותם לפעול כראוי. חוסר שקידתה של החברה בביצוע פסק הדין, ציינה השופטת, מצדיק את המשך התביעה הייצוגית. השופט הצביע על דיווחים לא עקביים ולא מלאים של החברה על השבת כספים, והביע ספק לגבי דיוק הנתונים שלהם. התעקשותם של התובעים לאורך התהליך שנמשך קרוב לעשור, הדגישה השופטת, הבטיחה את עמידת הנתבע בפסק הדין. בהתחשב בקריטריונים שנקבעו בחוק התובענות הייצוגיות, פסק השופט לתובעים 100,000 ₪ ולבא כוחם 200,000 ₪ שכר טרחה, שניהם חייבים במע"מ ונושאים בריבית עד שישולמו במלואם. כמו כן חויב הנתבע להפקיד בקופת בית המשפט 84,366 ש"ח עבור 34 רוכשים שנותרו בלתי מאותרים ולפרסם את פסק הדין בעיתונים ידיעות אחרונות וגלובס על חשבונם. בנוסף, נדרשה החברה לדווח על מאמציה לאתר רוכשים אלה ולהשיב להם את הסכומים המופרזים המגיעים להם. השופטת סיימה את דבריה בהדגשה כי יש לבצע את פסק הדין בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו.