עת"מ 49951-05-14

תקציר

העותר, שבבעלותו מספר נכסים בישראל, הגיש עתירה לערער על החלטת העירייה המשיבה בבקשותיו לפטור מארנונה. העותרת טענה כי הנכסים אינם ראויים לשימוש וביקשה מבית המשפט להורות על ביטול חובות המס והשעבודים הקשורים לנכסים. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה בנוגע לשלושה נכסים ברחוב תובים ונכס אחד ברחוב דבורין בשל שיהוי משמעותי בהגשה, למעט בקשה אחת מפברואר 2014, שבית המשפט ראה בה מוקדמת מדי מאחר שהעירייה טרם קיבלה החלטה. השופט ציין כי העותר לא נקב בתאריכים ספציפיים למרבית האירועים המדוברים וכי החלטות העירייה (או היעדרן) נמסרו לעותר זמן רב לפני הגשת העתירה. עוד ציין בית המשפט כי העותרת לא ניצלה אפיקי פתרון אחרים הקבועים בחוק. יתר על כן, הראיות הצביעו על כך שהעותר לא החזיק בחלק מהנכסים בעת שהגיש בקשה לפטור ממס, דבר שהחליש את עניינו. ככלל, השיהוי המשמעותי בהגשת העתירה, שנע בין 12 ל-21 שנים, מילא תפקיד מכריע בדחייה, לצד חוסר הדיוק והבהירות בנרטיב של העותר. העותר חויב לשלם לעירייה הוצאות בסך 10,000 ₪. השופט הדגיש כי ההחלטה בבקשה מפברואר 2014 צריכה להתקבל על ידי העירייה ללא דיחוי, והיא תישמע במידת הצורך, על סמך טיעוני הצדדים.