עת"א 30243-04-20

תקציר

בתגובה למגפת הקורונה תוקנה הפקודה הישראלית כדי לאפשר לנציב בתי הסוהר או לנציגו המוסמך, באישור השרים, להעניק חופשה מיוחדת לאסירים לצורך התמודדות עם איום הנגיף. תיקון זה אינו פוטר את שירות בתי הסוהר מחובתו להגן על שלום הציבור באמצעות בחינת עניינו של כל אסיר לגופו ושקילת נתונים נוספים. לשב"ס שיקול דעת בהחלטות אלה, ואל לבתי המשפט להתערב אלא אם נפל פגם מוצדק. במקרה ספציפי זה ביקש העותר חופשה מיוחדת או שחרור מוקדם לפי הפקודה המתוקנת, אך שב"ס דחה את הבקשה בשל השתייכות לארגון פשיעה, אירועים אלימים שאירעו לאחרונה במעורבות משפחת העותר ומידע מודיעיני שלילי שהצביע על התנהגות מסוכנת. בית המשפט לא מצא פגם בהחלטת השב"ס, בהתחשב בראיות המשמעותיות לסכנה אפשרית לציבור, ואישר את דחיית בקשת העותר, תוך שהוא מדגיש כי שב"ס אחראי הן לביטחונו של האסיר והן לשלום הציבור. ההחלטה לדחות את העתירה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה והמידע החסוי שהוצג.