ת"א 14568-02-22

תקציר

התובע, שנפגע בשנת 2020 בתאונת דרכים, תבע פיצויים מכלל חברה לביטוח בע"מ, המבטחת של המשאית בה היה באותה עת. עם זאת, הנתבע טען כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שפציעתו נגרמה כתוצאה מירידת המשאית, ולכן לא מדובר בתאונת דרכים המזכה אותו בפיצוי. לאחר עיון בחומר הראיות, מצא בית המשפט כי עדותו של התובע על התאונה אינה אמינה, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם הרשומות הרפואיות ונעדרת עדים מאמתים. במסמכים הרפואיים לא הוזכרה נפילה מהמשאית, שהיה מידע חיוני להשמיטה, במיוחד בהתחשב בגובה המשאית. זאת ועוד, חוסר יכולתו של התובע להסביר כיצד אירעה הנפילה מהמשאית וחוסר הפירוט בתיאורו החלישו את טענתו. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח די הצורך כי פציעתו אירעה במהלך תהליך הירידה מהמשאית. לפיכך, היא דחתה את תביעתו, וקבעה כי האירוע לא היה תאונת דרכים, ומשכך, התובע אינו זכאי לפיצוי. עם זאת, בית הדין בחר שלא להטיל על התובע הוצאות, בהתחשב בנכותו ובהפסדים שנגרמו לו כתוצאה מתאונת העבודה.