פר"ק 31163-01-16

תקציר

פסק הדין דן בזכויותיהם של עובדים לדמי מחלה ובנסיבות בהן ניתן לפטר אותם מבלי למצות את ימי המחלה הצבורים שלהם. החוק קובע כי לא ניתן לפטר עובדים שנעדרו עקב מחלה במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה, למעט במקרים מסוימים כגון כאשר המעסיק נתן הודעה מוקדמת לפיטורים או כאשר מקום עבודתו של העובד הפסיק לפעול. תקופת הזכאות המרבית לדמי מחלה היא 90 יום. במקרה זה, העובדים פוטרו לאחר ניצול של יותר מ-90 ימי חופשת מחלה ולכן ניתן היה לפטר אותם מוקדם יותר. הנאמנים והקג"מ נחלקו בשאלה האם התקופה המקסימלית מתייחסת ל-90 הימים הקבועים בחוק או לתקופה ארוכה יותר הקבועה בהסכם הקיבוצי. עם זאת, השופט קבע כי אין צורך להשיב על שאלה זו שכן החברה עברה הקפאת הליכים, המהווה על פי החוק חריג תקף לכלל הפיטורים. הקפאת הליכים היא סוג של שיקום עבור החברה, וחלק מייעול הוצאות החברה כרוך פעמים רבות בפיטורי עובדים חולים. כמו כן, תשלום לעובדים חולים בעת הקפאת הליכים יטיל על החברה עומס כלכלי מיותר ועלול לעכב את שיקומה. לפיכך, לנאמנים הייתה הזכות לפטר את המבקשים בטרם ניצלו את כל ימי המחלה הצבורים שלהם, מה גם שהחברה הייתה נתונה בהקפאת הליכים. מאחר שהמבקשים כבר ניצלו את תקופת הזכאות המרבית לדמי מחלה על פי החוק, הם כבר לא היו זכאים לכך ובמקום זאת יכלו להגיש בקשה לקצבת נכות מקג"מ. פסק הדין דן גם בבקשת העובדים לפדיון ימי המחלה הצבורים שלהם, שהחוק אינו מחייב. אין לכך גם אזכור בהסכם הקיבוצי, ולכן לעובדים אין זכות לפדות אותם. במקום זאת, העובדים עשויים להיות זכאים לפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו, אשר ייקבעו על ידי הנאמנים במסגרת תביעות החוב. עם זאת, הזכות לפדיון ימי מחלה אינה נכללת בזכויות הקדימות לפי חוק החברות, וגם המוסד לביטוח לאומי אינו משלם גמלה זו. לפיכך, ספק אם המבקשים יכולים לתבוע פדיון ימי מחלה, אך על קג"מ לשלם להם קצבת נכות. בעקבות זאת, פסק השופט לטובת המבקשים והורה לק.ג.מ לשלם להם את הקצבה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, החל מיום 30.06.16 ואילך. כמו כן חויבה קג"מ לשאת בהוצאות המבקשים, הנאמנים והעמותה, שקיבלו כל אחד 7,500 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.