תמ"ש 62620/97

תקציר

פסק הדין נסוב סביב עתירה לצמצום צו איסור פרסום על תיק שבמרכזו קלטות, תמונות ומכתבים השייכים לתובע בסכסוך בענייני משפחה. הנתבע טען כי יש להשאיר את הצו בתוקפו רק לגבי תוכנם של החומרים האמורים. בית המשפט קבע כי אף שעקרון הדיון הפתוח הוא אבן יסוד בדמוקרטיה, ישנם חריגים לכלל זה, וענייני משפחה נידונים בדרך כלל בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. זאת, במטרה להגן על פרטיותם של פרטים אישיים רגישים ולמנוע הסלמה של סכסוכים. במקרה זה, מאחר שהחומרים שבלב המשפט סובבים סביב נושאים רגישים כל כך, וחקירות נגדיות בהכרח יחשפו את תוכנם, הדיון יישאר בדלתיים סגורות. כמו כן, צו איסור פרסום יישמר לאורך כל ההליך כדי להגן על פרטיותו של התובע, למעט כאשר בית המשפט מתיר במפורש פרסום חלקי או מלא של החלטותיו. פסק דין זה נועד לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין זכותו של התובע לפרטיות, להבטיח שמירה על אופייה הציבורי של מערכת המשפט תוך מניעת פגיעה בלתי הפיכה בפרטיותו של התובע. גישה זו, קבע בית המשפט, צריכה לחול גם על פרסום החלטות שהתקבלו במהלך המשפט, עם פוטנציאל לפרסום חלקי או מלא לפי שיקול דעתו של בית המשפט, ובכך לצמצם את הפגיעה בזכות הציבור לדעת. לבסוף, פסק הדין הדגיש את אופיים הייחודי של סכסוכים משפחתיים ואת הצורך להגן על הפרטיות, במיוחד כאשר מדובר ברגשות, ואישר את העדפת המחוקק לדיונים בדלתיים סגורות במקרים כאלה.