ת"א 1756/09

תקציר

התובעים ביקשו לרכוש דירה מהנתבעת מס' 2, בבעלות אחיה, צד ג' מס' 3. הנאשם מס' 1 היה עורך הדין שייצג הן קונים והן מוכרים. בהסכם המכר נקבע כי החזקה בדירה תימסר לתובעים וזכויות הדירה יועברו על שמם עם תשלום מלא, לרבות ארנונה, וכל יתרת הכספים תוחזק בנאמנות על ידי הנתבעת מס' 1. התובעים טענו כי הנתבעים לא מילאו את חובותיהם וגרמו להם נזקים, שכן הזכויות בדירה לא הועברו על שמם אלא מאוחר הרבה יותר. בית המשפט מצא כי הנתבע מס' 1 נהג ברשלנות בכך ששחרר כספי נאמנות לנתבע מס' 2 ולצד ג' מס' 3 בטרם קיבל את אישור העירייה, ובכך הפר את חובות הנאמנות המוטלות עליו. עם זאת, רשלנותו נחשבה לרשלנות ולא להפרה יסודית. גם הנתבעת מס' 2 הפרה את הסכם המכר בכך שלא שילמה את חובותיה, אך אחריותה פחתה מאחר ועל הנתבע מס' 1 הוטל לבצע את העסקה. התובעים חויבו לשלם את חלקם בארנונה כדי למזער את נזקיהם, אך לא עשו כן. לפיכך, בקשותיהם לפיצוי בגין אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש נדחו. תחת זאת, בית המשפט הורה לנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים 3,350 ₪ בגין רשלנותו ולנתבעת מס' 2 לשלם 5,000 ₪ בגין אחריותה המופחתת. שני הנתבעים חויבו לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין, בסך 6,000 ₪. ההודעות לצדדים השלישיים נדחו, כאשר הנתבע מס' 1 חויב לשלם את הוצאותיו של צד ג' מס' 1 ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בגין רשלנותו. פסק הדין כלל הצמדה וריבית ממועד התביעה ועד לתשלום המלא, ללא הוצאות נוספות לצד ג' מס' 2.