ע"א 3712/21

תקציר

המבקש, אזרח רוסי, והמשיב, בעל אזרחות כפולה רוסית-ישראלית, היו מעורבים בסכסוכים עסקיים הקשורים לחברות שהיו לכאורה בבעלותו של המשיב ברוסיה. המבקש השיג שני פסקי דין לטובתו בבית המשפט הכלכלי במוסקבה, אך לא הצליח לאכוף אותם ברוסיה. לאחר מכן ניסה לאכוף את פסקי הדין בישראל, שבה יש למשיב נכסים, בשני מסלולים מקבילים. הראשונה הייתה בקשה לאכיפת פסקי החוץ שעדיין תלויה ועומדת, והשנייה הייתה תביעה כספית חדשה על סך 2,674,986 שקל בבית המשפט המחוזי לוד מרכז. המשיב טען כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים ופעל לדחות את התביעה, אשר נעתר לה בית משפט קמא ופסק למשיב הוצאות בסך 80,000 ₪. המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וביקש עיכוב ביצוע עד להגשת הערעור. בבקשה לעיכוב ביצוע, שנדחתה על ידי בית המשפט, נטען כי בית משפט קמא לא קיים דיון ראוי בסוגיית הפורום המתאים וכי סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשת לא הציגה סיבה משכנעת לעכב את תשלום ההוצאות, מה גם שהמבקש ביקש מהמשיב סכום משמעותי. זאת ועוד, חששותיו של המבקש בדבר יכולתו לפצות את המשיב אם ערעורו יתקבל לא נתמכו בראיות קונקרטיות. בית המשפט הדגיש כי ניסיונו של המבקש לאכוף את פסק הדין בישראל מצביע על אמונתו ביכולת לעשות צדק בבתי המשפט בישראל. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, כלומר על המבקש לשלם את ההוצאות שנפסקו באופן מיידי, מבלי להמתין לתוצאות הערעור.