ת"א 52802-08-24

תקציר

פסק הדין דן במחלוקת בין יוסלביץ' לבין לוין בנוגע למכירת דירה, אותה ביטל יוסלביץ' עקב אי גילוי של לוין על סכסוך משפטי מתמשך הנוגע לדירה. בית המשפט המחוזי פסק לטובתו של יוסלביץ', וקבע כי לוין לא גילה את ההליך המשפטי, ופסק דין זה אושר בערעור. לוין תבע אז את עורך דינם, עו"ד סטלקול, על רשלנות בשני עניינים: ניסוח הסכם המכר וייעוץ משפטי שגוי לאחר ביטול ההסכם. בית המשפט נעתר לבקשת סטלקול לדחות את התביעה בדבר עריכת הסכם המכר, שכן לוין מנוע מלסתור את עדויותיהם הקודמות בבית המשפט המחוזי, שם טענו כי סטלקול לא ידע על הסכסוך. לוין זימן את סטלקול כעד, ובית המשפט קיבל את עדותו כי לוין לא יידע אותו על הסכסוך. השתק זה מונע מלוין לטעון כעת את ההפך כדי לתבוע את סטלקול. בית המשפט מדגיש את בזבוז המשאבים השיפוטיים ואת הסיכון שבהחלטות סותרות אם יקבל טענות סותרות כאלה. עם זאת, חלק הטענה בדבר הייעוץ המשפטי השגוי לכאורה של סטלקול לאחר ביטול ההסכם יתברר ויוכרע. הצדדים נדרשים להגיש תצהירים ואסמכתאות לתמיכה בעדויותיהם.