ה"פ 32748-09-10

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על חלקת קרקע הרשומה כ-4/10 עבור התובעים ו-6/10 עבור הנתבעים. התובעים מבקשים שבית המשפט יכיר בזכותם להשתמש בחלק העולה על חלקם הרשום, בהתבסס על שרטוט חלוקה היסטורי שצורף להסכם הרכישה שלהם. הם גם טוענים להחזקה שלילית ברצועת חניה, לאחר שהשתמשו בה למעלה מ-33 שנה. לחילופין, הם מבקשים מבית המשפט להכיר בזכותם על הרצועה על בסיס השתק. הנתבעים, המבקשים גם הם הצהרה על זכויותיהם במקרקעין על פי המניות הרשומות, הזמינו סקר שחשף את החזקה הבלתי מורשית של התובעים בחלק ממקרקעי הנתבעים. הם רוצים שהתובעים יסירו את ידיהם מקרקע זו ויימנעו מלהפריע לשימוש של הנתבעים בה. בית המשפט מוצא כי טענת התובעים לבעלות על חלק מסוים על בסיס סקיצה החלוקה נכשלת משום שהתשריט אינו מדויק וסותר את המניות הרשומות. התובעים אינם יכולים לתבוע זכויות במקרקעין העולים על חלקם הרשום ב-4/10. בעוד הנתבעים לא חלקו על החזקה השלילית של התובעים ברצועת החניה, בית המשפט מסרב להכיר בטענה זו מכיוון שהיא מחוץ לסמכותו של בית המשפט. היא גם דוחה את טענת ההשתק משום שהנתבעים לא אפשרו ביודעין לתובעים להשתמש בקרקע. תחת זאת, הם לא היו מודעים לכך שהתובעים מחזיקים במקרקעין מעבר לחלקם. מאחר שעל התובעים לפנות חלק משטחם המוחזק, בית המשפט קובע כי הצדדים יכולים לדון מחדש בתוואי הגדר, אך אף אחד מהם אינו מחויב להקים גדר חדשה. אם יסכימו לגדר אותה, מציע בית המשפט לקבוע תוואי שיגרום נזק מינימלי לתובעים, ואם לא יוכלו להסכים, הגדר הישנה תוסר מבלי להקים חדשה, ושני הצדדים יוגבלו למניותיהם הרשומות. פסק הדין גם מתאר את ההשלכות אם הצדדים לא יצליחו להסכים על תוואי גדר חדש. לבסוף, בהתחשב בתוצאה, בית המשפט אינו פוסק הוצאות לאף אחד מהצדדים, בתקווה שזה יאפשר להם לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמה.