ע"ע 46205-08-18

תקציר

הערעור נסוב בשאלה האם יש לראות במערערת, אולנה סידורובה, ידועה בציבור של המנוח אלכס מזור ז"ל ולפיכך זכאית לפיצויי הפיטורים שנצברו בשתי פוליסות ביטוח של המנוח, או שמא יש להעביר את הכסף לאחותו של המנוח, המשיבה אינה מזור, אשר הוגדרה כמוטבת היחידה בפוליסות. התיק הגיע לבית הדין הארצי לעבודה לאחר שבית הדין האזורי בתל אביב-יפו דחה את תביעתה של סידורובה. השופטים, לאה גליקסמן, רועי פוליאק וחני אופק גנדלר, נתנו דעות שונות. הרוב, השופטים גליקסמן ופוליאק, ונציגי הציבור ירון לוינסון ודן חן, קיבלו את הערעור והכיר בסידורובה כידועה בציבור של המנוחה, בעוד השופט גנדלר התנגד. השופט אופק גנדלר הדגיש את הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג, את תקופת המגורים המשותפת הקצרה ואת היעדר הראיות לקשר רגשי, והגיע למסקנה כי המערערת לא הוכיחה שהיא והמנוח היו ידועים בציבור. לדברי השופט גנדלר, המגורים המשותפים בנסיבות המקרה היו חלק מתקופת המבחן ולא הצביעו על היווצרות יחסי ידועים בציבור. מנגד, סברו השופטים גליקסמן ופוליאק כי יש לתת משקל ראוי להסכם הממון, שבו הצהירו בני הזוג על כוונתם לחיות יחד כבעל ואישה, ונטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח את היעדר מעמד של ידועים בציבור. הם טענו כי אין ליתן משקל רב להפרדת הרכוש, לתקופת המגורים הקצרה יחסית ולהתנהלות המערערת לאחר עזיבת המנוח את הבית המשותף, והכירו בסידורובה כידועה בציבור של המנוחה. משקבע הרוב, חויב המשיב להשיב למערערת את פיצויי הפיטורים שהתקבלו מחברות הביטוח.