רע"א 27775-05-23

תקציר

המבקש רכש רכב אך לא הצליח לשלם את מלוא התמורה. לאחר מספר הלוך ושוב בנוגע לאופן התשלום, התקשר המבקש בהסכם פריסה עם המשיב השני. כעת טוען המבקש כי הונה אותו ברכישת הרכב ומבקש מהמשיבים הצהרות ופיצויים מרובים. כסעד ביקש תחילה צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לבצע משכון על הרכב ולהחזיר לו את הרכב. בית משפט השלום דחה את הבקשה לסעד זמני, אך הציע למבקש לקבל את הרכב בחזרה אם יפקיד בבית המשפט 150,000 ₪. כעת מערער המבקש על החלטה זו, וטוען כי בית משפט השלום כשל בניהול ההליכים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, כי חתימתו זויפה על ההתחייבות וכי המשיבים קשרו נגדו קשר במרמה. לאחר שיקול דעת מעמיק, השופט מגיע למסקנה כי המבקש לא עמד בקריטריונים להתערבות בהחלטת בית משפט השלום, אשר לו שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות על סעד זמני. סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך העיקרי נמוכים, נוכח הטענות המורכבות והזמן הרב שחלף מאז המרמה הנטענת. זאת ועוד, התנהלותו של המבקש מאז המכירה אינה דומה למי שהומה ופער הזמנים הניכר בין המרמה הנטענת לבין המבקש המעלה את הטענה מחליש את מעמדו. השופט גם אינו מוצא פגם בקביעות הנוחות של בית משפט השלום ומציין כי המבקש לא העלה את טענותיו הפרוצדורליות בזמן אמת. מטעמים אלה, בין היתר, נדחית בקשת רשות הערעור.