ע"א 3026/98

תקציר

הערעור מתקבל בחלקו. השופטים מסכימים עם קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר כי התזכירים בין המערערים למשיבים מחייבים. הנסיבות, לרבות התנהלות הצדדים ותשלום המקדמות, מצביעות על כך שהזכרונות, למרות היעדר חוזה פורמלי, תקפים וניתנים לאכיפה. זאת ועוד, השופטים מאשרים את קביעתו של בית משפט קמא כי המערערים הפרו את התחייבויותיהם על פי התזכיר. עם זאת, השופטים חולקים על חישוב הפיצוי שנפסק למשיבים. הם מוצאים כי עליית ערך הדירה ב-20% לא הוכחה דיה ותחת זאת, על המשיבים לקבל את הפיצוי עליו הוסכם במזכר הראשון, בסך 10,000 דולר. סכום זה ינוכה מ-45,000 דולר שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי. בנוסף, זכאים המשיבים לסך של 5,000 דולר כפיצוי בגין איחור במסירת החזקה, שיתווספו ל-10,000 דולר. כתוצאה מכך, סך הפיצויים שנפסקו למשיבים עומד על 15,000$. השופט ריבלין נותן את פסק הדין, והשופטים ט' אור וג' אנגלרד מסכימים עם ההחלטה.